מהלך טקס החופה
לקראת חופה
חתימת הכתובה
כחצי שעה לפני תחילת החופה ישב הרב המחתן עם החתן והעדים למעמד חתימת הכתובה. ההורים והכלה מוזמנים גם הם.
כיסוי הכלה בהינומה
כיסוי הכלה בהינומה יכול להיעשות במספר דרכים. לדג' שתי אופציות נפוצות הינן כאשר החתן עם השושבינים ניגשים אל מקום מושב הכלה ומכסים אותה בהינומה. ואז החתן צועד אל החופה מלווה בשושבינים. ולאחר מכן הכלה צועדת מלווה בשושבינות. או כאשר החתן והכלה צועדים יחד אל החופה, סמוך לחופה הם נעצרים ואז החתן מכסה את הכלה בהינומה.
תחת החופה
ברכות ראשונות
את החופה פותחות שתי ברכות, על יין וברכת האירוסין:
ברכה ראשונה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:
ברכה שניה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת
הָאֲרוּסוֹת, וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת לָנוּ עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ
יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין:
שתיית היין
לאחר הברכות החתן שותה מגביע היין ואמה של הכלה נותנת לה לשתות מאותו גביע. בשלב זה הזוג אינו נחשב לזוג נשוי, ולכן אם הכלה נותנת לבתה לשתות ולא החתן.
מעשה הקידושין – ענידת הטבעת
לאחר שתיית היין, אומר החתן: " "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", ועונד את טבעת הנישואין על אצבעה של כלתו.
במידה והכלה מעוניינת להעניק גם כן טבעת ניתן לעשות זאת לאחר שבע הברכות ולפני שבירת הכוס.
הכתובה
לאחר ענידת הטבעת נוהגים לקרוא את הכתובה בקול רם, על מנת ליצור הפסק בין שני חלקי טקס הנישואין ולהפסיק בין ברכות האירוסין ובין ברכות הנישואין. הכתובה הינה מסמך משפטי אשר גובש על ידי חז"ל ובו מתחייב הבעל לדאוג לאשתו לכל מחסורה מתוך חיים של אהבה ונתינה.
לאחר הקריאה נותן החתן את הכתובה לכלה ואומר: הֲרֵי זוֹ כְּתּבַּתֵךְ.
שבע ברכות
אחר הקראת הכתובה מברכים את החתן והכלה בשבע ברכות. כולן עוסקות בזוגיות ובשמחת הנישואין. ניתן לשתף חברים וקרובי משפחה שישמחו לברך את הזוג.
ברכה ראשונה : בָּרוּךְ אַתָּה אֲדנָֹ-י אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:
ברכה שנ יה: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדנָֹ-י אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכּלֹ בָּרָא לִכְבוֹדוֹ:
ברכה שלישית : בָּרוּךְ אַתָּה אֲדנָֹ-י אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם:
ברכה רביעית: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָ-י אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמו, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ
וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד, בָּרוּךְ אַתָּה אֲדנָֹ-י יוֹצֵר הָאָדָם:
ברכה חמישית : שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה, בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה, בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָ-י מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ:
ברכה שישית: שַׂמֵּחַ תּשְַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם, בָּרוּךְ אַתָּה אֲדנָֹ-י מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה:
ברכה שביעית : בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָ- י אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה, רִנָּה,
דִּיצָה, וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחֲוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה אֲדנָֹ- י אֱ-לֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת
יְרוּשָׁלָיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם וּנְעָרִים
מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם, בָּרוּךְ אַתָּה אֲדנָֹ-י מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה:
שבירת הכוס
שבירת הכוס בחופה מחברת אותנו גם ביום שמחה להיסטוריה של עם ישראל ומזכירה לנו את הדרך הארוכה שעברנו עד הלום ואת יקירנו שלא זכו להיות נוכחים בשמחה זו.
לאחר השבירה אומרים: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי,
אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַיִם עַל ראֹשׁ שִׂמְחָתִי:
מזל טוב
