מוצרי יסוד כשרים לפסח – עברית

מוצרי יסוד לפסח ללא חשש חמץ אך ללא חותמת 'כשר לפסח' ומוצרי תערובת קטניות

הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר, והרב אורן דובדבני, ראש מערך הכשרות של צהר

א. כשרות מוצרי יסוד לפסח ללא חשש חמץ

רקע: האם 'מחזיקינן איסורא' ומתי?

האם יש לחשוש להימצאות חמץ במוצרי יסוד שאין עליהם חותמת 'כשר לפסח'? הפוסקים נחלקו האם כאשר קיים חשש לתערובת חמץ במוצר מסוים (כגון דבש בתקופה שבה נהוג היה לערב בו לפעמים סולת), יש לחשוש לכך ולאוסרו באכילה גם אם לא ידוע שאכן התערב בו חמץ: ה'שולחן ערוך' (או"ח, תסז, ח) הקל בדבר ואילו הרמ"א החמיר. מאידך־גיסא, לפי כל הדעות מותר לקנות מוצרים שאין סיבה לחשוש שהתערב בהם חמץ (כגון פירות יבשים "שידוע שנתייבשו בדרך שאין לחוש לחמץ") וזאת גם אם לא היה פיקוח מתמיד על תהליך הייצור והאריזה. למעשה, זהו המצב המצוי במוצרי יסוד רבים בימינו. זכינו לחיות בתקופה שבה ההקפדה על הניקיון וההיגיינה בייצור המזון גבוהה מאוד, ולכן כשמדובר במוצרים בסיסיים (כגון: שמן זית, קפה, תה, מלח, דבש וסוכר), מותר מעיקר הדין להשתמש באריזה סגורה שלהם שלא נפתחה לפני פסח, גם אם אין עליה חותמת 'כשר לפסח'. כמו כן אין לחשוש שמא ייצרו חמץ בקווי היצור: אומנם לכתחילה לשם ייצור לפסח נוהגים להכשיר את קווי היצור, אך בפועל רוב קווי הייצור במוצרים ללא חמץ כשרים לפסח ואין לחשוש להימצאותם של שרידי חמץ.

חלב וביצים

הפוסקים נחלקו האם מותר לשתות חלב שנחלב מפרה שאכלה חמץ בפסח; ולכן, החלב המשווק בארץ מגיע רק ממחלבות שאינן מאכילות את הפרות חמץ בפסח. כאשר החלב נחלב קודם הפסח, אין כל איסור בדבר. הוא הדין לביצים שנקנו לפני פסח ומותרות באכילה בפסח גם אם העופות אכלו חמץ. בפסח עצמו ראוי להחמיר שלא לקנות ביצים מעופות שאכלו חמץ בפסח. בעבר התעוררה שאלה לגבי החותמות שעל גבי הביצים שמא הן מכילות רכיבי חמץ; אולם כיום מקפידה מועצת הלול כי הביצים יוחתמו בחותמת שאין בה חשש חמץ.

בשר, עופות ודגים

שאלת כשרותם של בשר, עופות ודגים דומה לשאלת כשרות חלב לפני פסח. מלבד העובדה שכבר שבועות לא־מעטים לפני החג מוכשרות המשחטות לפסח, הרי שלא אמורה להיות בעיה בבשר ועוף – אפילו אם הבהמות והעופות אכלו חמץ לפני החג. בעבר הייתה מצויה בעיה של גרעיני חיטה שנמצאו בתוך העופות, אולם כיום, בשל תהליכי עיבוד העופות, בעיה זו איננה קיימת וברור שבעופות מפורקים יש להקל.

ב. כשרות לפסח לאשכנזים במוצרים שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות'

על מוצרים רבים לפסח ישנו כיתוב 'כשר לאוכלי קטניות', ויש לשאול: האם אכן כל המוצרים הללו אסורים באכילה לבני אשכנז או שמא יש להבחין בין סוגים מוצרים שונים?

ראשית יש להדגיש כי מנהג הקטניות איננו איסור גמור אלא בגדר 'מנהג', ומשום כך כתבו הפוסקים שיש להקל בספֵקות המתעוררים לגביו. על רקע זה פסק הרמ"א (או"ח, תנג, א) שקטניות אינן אוסרות את המאכל כאשר התערבו בו בדיעבד; וב'משנה ברורה' (שם, ס"ק ח–ט) מבואר שהתערובת מותרת כל עוד הקטניות אינן רוב המאכל ואינן ניכרות לעין באופן שאפשר להפריד אותן ממנו. כאשר הקטניות ניתנו במוצר בתור חומר מעמיד או שטעמו מורגש (כמו למשל ממתיק העשוי מתמצית תירס ומצוי מאוד במיצי פירות שונים), נחלקו הפוסקים האם הן בטלות בו, ויש למקל על מי לסמוך. כמו כן נחלקו הפוסקים האם היתר תערובת קטניות נאמר רק בדיעבד או שמא מותר לערב אותן גם לכתחילה. כאשר נתערבו הקטניות במאכל קודם הפסח, ובפרט כאשר נתערבו גם לצורך מי שאוכלים קטניות בפסח, יש למקל על מי לסמוך.

במקרים רבים קיים צד נוסף להקל. לדעת פוסקים רבים, גזירת קטניות נאמרה רק במקום שבו הקטניות באו במגע עם מים, ולא במצב שבו אפילו אילו היו אלה חמשת מיני דגן לא היו מגיעים לידי חימוץ. נקודה זו חשובה למשל בשמן סויה שתהליך המיצוי שלו נעשה ללא מים כלל, ולכן אין בו איסור קטניות.

צד נוסף להקל קיים בחלק מחומרי הגלם בתעשיית המזון, שהם חומרים מעובדים שהשתנו מאוד מצורתם והרכבם המקורי. גם אם ישנם חומרי גלם שמוצאם מקטניות, ברי שהם מגיעים בצורה נוזלית, אבקתית או גבישית, השונה מאוד מצורת הקטניות המקוריות, וממילא טעמי הגזירה המקוריים לא שייכים לגביהם.

מלבד זאת, ישנם מינים רבים שהפוסקים נחלקו האם הם כלולים בגזירת קטניות, כגון: בוטנים, לפתית (קנולה), סויה וכותנה.

ג. רשימת מוצרי יסוד שיש להקל בהם בפסח תש"ף

לאור האמור, מתברר שמותר לאכול בפסח מוצרים רבים גם אם אין עליהם חותמת כשרות לפסח, וכן מותר לאשכנזים לאכול רבים מן המוצרים המסומנים בחותמת 'לאוכלי קטניות'. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי תעשיית המזון כוללת כיום מגוון עצום של תהליכים וחומרי גלם העשויים להכיל חמץ גמור ואיסורים נוספים, ועל כן מי שאינו מכיר את התחום יתקשה מאוד לקבוע את מעמדו ההלכתי של מוצר מעובד רק מתוך התבוננות ברשימת הרכיבים שלו.

המוצרים הבאים כשרים לפסח כל עוד הם מצויים באריזה סגורה ולא נפתחו לפני פסח:

(1) דגים קפואים וטריים.

(2) בשר קפוא וטרי (לא טחון, לא קבב, לא המבורגרים ונקניקיות).

(3) עופות קפואים וטריים.

(4) שמן זית ושמן קנולה (גם לאשכנזים); שמן סויה ושמן תירס (לספרדים).

(5) ירקות קפואים, כגון כרובית ברוקולי, גזר וכדומה (לספרדים: גם תירס ואפונה); שימורי תירס, אפונה וגזר.

(6) קפה (כולל קפסולות); תה (שחור, לבן, ירוק, אך לא תה פירות או פרחים); קקאו ושוקולד מריר.

(7) דבש.

(8) מוצרי בשר שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות' – מכיוון שהקטניות הן מיעוט, אינן בעין, והן מעובדות (כדברינו לעיל) גם אשכנזים יכולים לאכול אותם.

(9) חלב עמיד; חמאה; גבינות צהובות עם סימון 'כשר לפסח לאוכלי קטניות' מותרות גם לאשכנזים, וכן שאר מוצרי חלב וממתקים.

(10) סוכר ומלח.

(11) קטניות יבשות (לספרדים) – הנוהגים לאכול קטניות בפסח יכולים לקנות קטניות יבשות (עדשים, אורז וכדומה) ללא כשרות לפסח, אך עליהם לברור אותן לפני הפסח מחשש גרעיני חיטה.

(12) שימורי טונה במים או בשמן זית לאשכנזים; ולספרדים גם בשמן צמחי.

(13) סלמון מעושן.

(14) טחינה גולמית לספרדים.

(15) כל היינות הכשרים – כשרים לפסח.

(16) חומץ בן יין; חומץ תפוחים; חומץ בלסמי (חומץ ירקות דורש כשרות לפסח).

(17) מיץ לימון משומר.