אחד הסיפורים המרגשים והמדהימים משבע שנות הטילים על שדרות הוא סיפורה של משפחת נעמת שביתה נפגע מהקאסם השני שנחת בשדרות , לפני שבע שנים.
מספר יוסף נעמת: "למרות ששילמנו מחיר כבד, הסיפור שלנו הוא נס שעליו אנו מודים לה' יום יום. הטיל נפל הרבה לפני שהומצאה מערכת ההתראה "צבע אדום". היה זה יום שלישי בשבוע, והתאריך היה כ"ה באדר התשס"ב. אנו גרים בחלק המערבי של העיר, באזור הקרוב יותר לרצועת עזה. ישבנו עם הילדים בחצר הבית מתחת לפרגולה, נהנינו מהאוויר ומהנחת. סוג של תחושת "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". באותם רגעים אף אחד לא העלה על דעתו לאן אנו הולכים. לאן מועדות פניה של שדרות.
"בדרך כלל אני נוהג להתפלל מנחה במניין של הצהריים. ביום הזה, משום מה, התפללתי עם שני בני הגדולים במניין המאוחר, בדיוק בשעה שבה נפל הטיל. אשתי וביתי ישבו בפינת האוכל בבית, ואילו שילה בננו הקטן נשאר בחצר על האופניים.
טיל אחד כבר נפל בשדרות, אבל לא כל כך פחדנו. אז עוד לא שערנו כי הדבר הולך להפוך לשגרת חיינו. הממשלה לא הגיבה. בית המשפט פסק שאי אפשר להתקיף את משגרי הטילים מבית חנון, מהחשש מה הילדים שלהם עלולים להיפגע, והם הרי לא אשמים. המוסר העקום הזה הביא את הטיל השני שממנו נפגע הבן שלי. הטיל השני נפל בחצר במרחק של מטר וחצי משילה. שילה, הוא היום נס מהלך על שתיים. רסיסים פצעו אותו בכל חלקי גופו, אבל למרות הכל שילה נשאר בחיים וכיום הוא בריא ושלם.
למה זה נס כל כך גדול? ובכן, הקסאמים מלאים בברגים ובאומים שאותם שמים המחבלים בתוך הטיל. בצורה שכזאת גדל אפקט ההרג של הטיל שמפזר בעת נחיתתו רסס רב. בקאסם שהתפוצץ ליד שילה היו מאות ברגים שהתפזרו לכל עבר. הם עפו מעל ראשו. עקפו אותו מכל כיוון אפשרי. ניתזו למרחק של עשרות מטרים בעוצמה של כדורים חיים. הם ריססו את קירות הבית, את תקרת הסלון, את הספרייה.
אבל אף אחד מהם לא פגע בשילה.
אם לא די בכך הרי שישנו גם ההדף הנוצר מנחיתתו של הקאסם ופיצוצו. מדובר בהדף חזק ומסוכן. החלון של סלון ביתנו נעקר ממקומו. הקיר הסמוך לסלון נסדק (נאלצנו להרוס אותו ולבנותו מחדש). תריסי החלונות בשתי קומות הבית נעקרו ממקומם. אפילו דלת הפלדה בכניסה לבית התעוותה מההדף. אבל שילה, שהיה הקרוב ביותר לקאסם, רק מטר וחצי ממקום פיצוצו, נותר בחיים.
בזה לא מסתיימים הניסים שקרו לנו. מיד אחרי נפילת הקאסם פרצה דליקה בחצר. הפרגולה תחתיה ישבנו כמה דקות לפני כן החלה להישרף, וחתיכות פלסטיק בוערות החלו עפות לכיוונו שילה. שערו החל להישרף. בגדיו החלו מתלקחים ומסביב צרחות וצעקות, ומי יציל את שילה?
והנה כמו בסיפור על מטהו של משה רבינו, שהיה לנחש וחזר ונהפך למטה, גם כאן התברר כי "הנחש" היה גם "המטה" ממנו באה הישועה. טיל הקאסם שנחת בחצר, פגע ישירות בצינור המים התת- קרקעי וזרם אדיר של מים שפרץ מהצינורות הותזו על שילה, וכך כבתה האש שאחזה בו. הדברים נשמעים והם אכן לא יאומנו, אך כך ממש קרה. מאז אנו רוצים לומר תודה בכל יום. תודה לה' על חיינו שנתנו לנו מתנה. על חיי שלי, על חיי רעייתי וחיי ילדנו שכולם יצאו ללא פגע, ובמיוחד על החיים להם זכה שילה. הנס המהלך שלנו. תודה!
בימים אלו אמור לצאת לאור, ביוזמת המטה לביטחון שדרות, הספר "על הניסים" המתעד סיפורים על הניסים שקרו לתושבי שדרות בשבע שנות הקסאם האחרונות. בכל שבוע יופיע כאן אחד מהסיפורים. להערות, תגובות, סיפורי ניסים והזמנות יש לשלוח הודעת sms לטלפון: 052-3114384 או לכתוב לדוא"ל: maamakim@gmail.com
