תרמו לצהר

התמודדות של מתבגרים עם הורים

מאת ד"ר דניאל גוטליב

בפעם האחרונה כתבתי כאן על התמודדות של הורים עם מתבגרים. השימוש במונח "התמודדות" נובע מההכרה שתקופת ההתבגרות מאופיינת, בין השאר, בדרישה מצד מתבגרים ליותר עצמאות מחד ובין הצורך של הורים להציב גבולות מאידך. בסיומו של המאמר הקודם כתבתי כי ככל שההורים ילמדו להכיר את צרכיהם של המתבגרים ויהיו מסוגלים לבחון את הדעות והתגובות של עצמם, כך גם תקופת גיל ההתבגרות תעבור בצורה נעימה וקלה יותר. אולם שני צדדים למטבע, ומכיוון שאי אפשר להתעלם מהמתבגרים עצמם, הרי שמאמר זה מיועד הפעם אליכם- בני הנוער.

בראש ובראשונה, אני אבקש לקבוע עובדה, שאני יודע שייתכן ולרבים מכם יהיה קשה להפנים אותה, והיא כי ברוב מוחלט של המקרים ההורים רוצים בטובת ילדיהם המתבגרים. אתם אולי לא תמיד רואים או מרגישים את הדאגה והאכפתיות עליהם אני מדבר, אולם שלא יהיה בלבכם ספק: ברוב המקרים זוהי המטרה היחידה של ההורים. אין בכך בכדי לקבוע כי הורים אינם טועים מפעם לפעם. אני יכול להעיד על עצמי כהורה, כי לפעמים אנחנו אפילו טועים בגדול. אולם בסופו של דבר הורים, בדרך כלל, מנסים לחשוב מהו הדבר הנכון ומהי הדרך הנכונה לנווט בה את ילדיהם.  מתוך קביעה זו הנה לפניכם כמה עצות כיצד "לשרוד" את ההורים במהלך גיל ההתבגרות:

1. תקופת גיל ההתבגרות יכולה להיות סוערת ומלווה בהתנגשויות קשות ביניכם ובין ההורים. מכיוון שמדובר בתופעה נורמטיבית, הרי שאין מקום להתרגש מכך יותר מדי. אמנם אף אחד לא אוהב להתווכח ובוודאי שלאף אחד לא קל לומר "טעיתי", אולם, כפי שכבר נאמר, מדובר בדפוס התנהגות אופייני לבית שיש בו מתבגרים. מכאן שאין מקום להפוך כל ויכוח לסערה ולהפליג לכוונים כמו "ההורים שלי שונאים אותי" או "לא איכפת להם ממני." אין ספק שלמתבגר טבעי מאד להרגיש שההורים אינם מבינים אותו, אולם במצב שכזה במקום להתלונן עדיף לנסות ולהסביר את עצמכם להורים. יהיה זה נאיבי לצפות ולחשוב כי בכל פעם תצליחו לשכנע את ההורים (בדיוק כמו שההורים אל מצליחים בחלק גדול מהמקרים לשכנע אתכם),  אולם ברגע שהדברים מוסברים ומנומקים היטב, הדרך ללב ההורים הופכת קלה ופשוטה יותר. הורים, כמו אנשים בכלל, מגיבים טוב יותר לדיבור נאה, רגוע ומסודר. צעקות, האשמות והטחות, עובדים פחות טוב.

2. חלק מהמריבות בין מתבגרים והורים מתרחשות על רקע הנטייה של רבים מבני נוער לראות את המטרות שהם מעוניינים להשיג כעניין אבסולוטי וחסר פשרות מבלי להותיר מקום לויתור כלשהוא. חרף תחושת האמת הצרופה שמן הסתם בוערת בעצמותיך ברגעים שכאלו, חשוב לזכור כי בעולם האמיתי ישנם מעט מאד דברים אבסולוטיים שאי אפשר להתפשר עליהם ושחייבים לעשות אותם כאן ועכשיו. יש הרבה רומנטיקה בתפיסה הגורסת "אם לא עכשיו לעולם לא", אולם ישנו פער בין התפיסה הזאת ובין הדרך שבה מתנהל העולם, ומכאן גם הסיבה מדוע הורים רבים מפרשים את הנחישות שלכם כעקשנות ולא כניסיון בוגר להגיע לעצמאות. מכאן, שחוץ מהנסיון להסביר ולנמק, יש מקום לעיתים לשקול מיתון דרישות ופנייה לדרך של משא ומתן. אלו אולי לא ישיגו לכם את כל מבוקשתכם, אבל הם בהחלט יכולים לסייע להשיג חלק.

3. למבוגרים ישנה תכונה מוזרה. הם נוטים לפעמים להסתכל על התמונה בגדול ולבחון דברים בפרספקטיבה של זמן. הם נוטים לבסס את התגובות שלהם היום על סמך דברים אשר קרו אתמול. הם משכללים התנהגויות קודמות, מה שהופך אותם לעיתים ללא צפויים. מכאן שיש להיזהר מלפתח ציפיות להיענות לבקשות מבלי שהדבר ישוקלל בקשר למה שקרה אתמול, שלשום או אפילו לפני שבועיים. ילדים בכלל ומתבגרים בפרט נוטים להיות טובים מאד בלשכוח את העבר, אולם ההורים פחות. מאידך, הורים תמיד מוכנים לתת הזדמנויות נוספות לגילוי עצמאות חדשה. הנכונות הזו באה בדרך כלל לא בגלל הבטחות אלא בזכות העובדה שכבר הוכחתם את עצמכם בעבר כמי שמסוגלים לעמוד במה שהם מבטיחים.

4. גיל ההתבגרות לא חייב להיות תקופה סוערת במערכת היחסים במשפחה. אדרבה, אם כולם ירצו בכך, הרי שתקופה זו יכולה להתאפיין בחברות נחמדה, שיתוף פעולה, למידה והפריה הדדית. הדברים אמורים בעיקר לאור הנטייה שאולי קיימת גם אצלך "להתבייש" קצת  בהורים שלך. לעיתים קרובות נדמה למתבגרים שיותר קל  לדבר ולהסתדר עם ההורים של החברים שלהם. הם נראים יותר מבינים, יותר מודרניים, פחות מרובעים ובסך הכל יותר "סבבה" מההורים שלהם. הניסיון מלמד ומראה, שבסופו של דבר, עם הזמן, גם אתה תאמץ לעצמך (אולי בשקט) חלקים נרחבים מעולם הערכים של ההורים שלך ואולי אף דברים נוספים כמו התנהגויות, נטיות וצורות דיבור. כדאי לזכור זאת. הדבר יסייע לך ללמוד להעריך את הוריך באמצעות התגובות החיוביות שתקבל עליהם מחבריך.

5. אחד מהסימנים לבעיה בקשר ביניכם ובין ההורים הוא מצב שבו אתם מצויים בקונפליקט מתמיד עם ההורים שבו אתם רבים אתם על כל שטות. אם אתם עונים להגדרה, כדאי שתבדקו טוב טוב עם עצמכם מה באמת מציק לכם בקשר עם ההורים. במקרים רבים מדובר בסוגיות משלבי הילדות המוקדמת שטרם מצאו לעצמם פתרון. במקרים שכאלו מומלץ לנצל את תקופת גיל ההתבגרות שבה אתם עוד נמצאים  בבית בכדי למצוא פתרונות ולגשר על הפערים. בצורה זו תבטיחו את יציאתכם לעולם המבוגרים כשאתם בריאים ושלמים. הדבר גם יבטיח שביום מן הימים תהיו גם אתם הורים טובים למתבגרים שלכם.

ד"ר דניאל גוטליב הוא פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי מוסמך ומשמש כמנהל הקליני של מכון "שינוי" בהרצליה.

שאלות למדורו של ד"ר גוטליב ניתן להפנות לדוא"ל: dgotlieb@netvision.net.il