תרמו לצהר

קצרים בתקשורת

מאת ד"ר דניאל גוטליב

פרשת חוקת דנה, בצורה עקיפה, בתקשורת בין בני אדם, בכללים שלה ובהשלכות של תקשורת לא ראויה ולא נכונה. פרשת מי מריבה ובהמשך גם בפרשת נחש הנחושת, אנו רואים את התוצאות הקשות של המריבות וההתרעמות של העם כלפי משה והקב"ה.

זוגות רבים המגיעים לטיפול אומרים כי לדעתם הקושי המשמעותי ביותר שלהם היא התקשורת הלקויה ביניהם. הם מביעים תסכול על כך שאינם מצליחים לגרום לבן הזוג להבין למה הם מתכוונים או לשכנע אותו בצדקת רצונם. מדובר בתסכול שמוליד כעס המקשה עוד יותר על התקשורת בין בני הזוג. מדובר בדפוס התנהגות שעלול להיגרר לריטואל חסר תוחלת של מריבות והאשמות הדדיות גם בנושאים חסרי מהות וטעם. זוגות רבים מעידים על עצמם כי לא פעם הם נגררים לוויכוח מבלי שהם אפילו מודעים לכך. כשהם נוכחים לדעת להיכן הם נכנסו, כבר מאוחר מידי לסגת וכל אחד רואה לעצמו חובה להגיב לדבריו של האחר. בדרך כלל מדובר בתגובות לא ענייניות לא מבחינת הנושא ובוודאי לא בעוצמה שלהם. הרבה פעמים כשישאלו זוגות שכאלה על מה בעצם הם רבים, הם לא ידעו לענות על השאלה. כשהם כבר מצליחים לענות, הם לרוב נבוכים מהסתמיות ומהזניחות של הנושאים.

להלן מספר כללים שיכולים לתרום בצורה משמעותית לשיפור התקשורת בין בני זוג:

 

תאמר למה אתה מכוון ותתכוון למה שאתה אומר- פעמים רבות נוצר קצר בתקשורת עקב חוסר בהירות בצורה שבה הדברים נאמרים. צד אחד מתוסכל על שלא הבינו אותו, והאחר לא מבין מה רוצים ממנו. חוסר בהירות וערפול יכולים לנבוע ממספר סיבות. לא פעם אנו מפחדים לומר את הדברים בצורה ישירה, אמיתית וכנה. אנו מניחים שבן הזוג מכיר אותנו מספיק טוב, ולכן יבין למה אנו מתכוונים וישלים את החסר. עדיף לא לסמוך על קיצורי דרך. או שתאמר בפירוש מה אתה רוצה או שתשתוק. סיטואציה שכזאת יכולה להתרחש גם כאשר אנו אומרים דברים מבלי שהתכוונו לכך. מדובר בחוסר שליטה שעלול לא פעם לגרום לעלבון או לחוסר מהימנות.

 

דברו ישירות- חשוב שכל בעיה שיש לנו תופנה מול מי שגורם לנו את הבעיה ולא מול אחרים וגם אז בצורה ישירה וברורה. קל הרבה יותר לחזור הביתה בסוף יום עבודה מעוצבן על הבוס ואז לצעוק על האישה והילדים ולבעוט בכלב, אולם לא רק שהעניין לא ייפתר בצורה שכזאת, אלא הוא יוצר בעיות נוספות בבית. לרובנו לא נעים לומר דברים בצורה ישירה, אבל עוד פחות נעים כאשר דברים נותרים כשהם תלויים באוויר.

 

אני לא תמיד צודק-  תקשורת טובה מחייבת הכרה כי מותר להודות בטעויות. ללא מודעות שכזאת, לעולם לא ניתן יהיה להגיע לשיח עם הצד שממול ובוודאי שלא ניתן יהיה להגיע לפשרה

 

מותר לפעמים לוותר-  נחמד להיות צודק אבל הרבה יותר חכם לדעת לוותר. ויתור איננו מעיד בהכרח על חולשה. לעיתים הוא מעיד דווקא על כוח. תקשורת טובה מחייבת מתן הזמנות לזולת להרגיש כי גם דעתו מתקבלת לפעמים.

 

התחשבו ברגשות של הזולת- בתקשורת שלנו עם בני זוג, עלינו לדעת להסתכל אל מעבר למילים והעובדות. רק כך נוכל לזהות רגשות וצרכים אמיתיים של הזולת. התייחסות יתר לעובדות ולפרטים יוצרת תחושה שאין אנו באמת מבינים את אשר נאמר לנו.

 

ניקוי אורוות-  זוגות שמתווכחים כל הזמן, במיוחד על דברים פעוטים, חייבים להסתכל אל מעבר לוויכוח הספציפי על מנת לפתור את הבעיות שלהם. מחשבה עמוקה יכולה לסייע בזיהוי הבעיה שעוברת כחוט השני בכל הוויכוחים, לעיתים מדובר בנושא לא מטופל מהעבר, או ברגשות קבורים. רק טיפול יסודי בנושאים הללו יצור תקשורת נקייה.

 

תנו מילה טובה-  אנשים רבים מופתעים כבן הזוג אומר להם כי הוא לא מרגיש אהוב ומוערך. "איך זה יכול להיות"- הם שואלים אותו ואת עצמם, שהרי הם מאוד אוהבים ומעריכים אותו? מכאן שאנשים צריכים לא רק לדעת כי הם אהובים ומערכים אלא גם זקוקים לשמוע זאת.

 

ולסיום חשוב לזכור כי תקשורת תקינה היא הבסיס של כל מערכת יחסים. תקשורת טובה איננה תנאי יחיד, ויש צורך גם באהבה, הערכה, אהדה, הבנה ותשוקה. אולם אם אין תקשורת הרי שכל שאר הדברים לא יוכלו לבוא לידי ביטוי בצורה ברורה- במלים. תקשורת לא נועדה רק בכדי להעביר מסים חיוביים. תקשורת פירושה יכולת לבטא פחד, כעס ואכזבה, כשהיכולת לבטא את כל אלו בצורה עניינית ובונה היא המתכון לזוגיות מוצלחת לאורך ימים.

 

ד"ר דניאל גוטליב הוא פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי ומשמש כמנהל הקליני של מכון שינוי בהרצליה