כהמשך לשאלות שהובאו כאן לפני כשבועיים בנוגע למנהגי הקטניות, חוזר וכותב אלי השואל כך:
"צר לי לומר זאת, אולם לאחר קריאת תשובתך בעלון, אין מנוס מלהודות כי ציפיתי להתייחסות אחרת לנושא מרב המשתייך ל"צהר" ארגון שלמיטב הבנתי אמור לייצג רוח חדשה בפני הציבור הישראלי… בנושא השמיטה 'צהר' הייתה מוכנה להעמיד מערכת כשרות אלטרנטיבית לזו של הממסד, אז לא ברור לי מדוע בנושאים אחרים (כמו ביטול מנהג הקטניות בפסח) אינכם מוכנים להתמודד? באופן כללי אנו עדים למגמה (שלילית) של החמרה באיסורים הקשורים למנהגים (להבדיל מהלכות), וכעת מתברר כי גם היחידים שיש להם האומץ לעמוד מול הגל הזה נותרים בשוליים וחבל שכך. התחושה היא שהרבנות הציונות איננה תופסת את ההנהגה ההלכתית עבור הציבור שאותו היא אמורה לייצג, ולכן אני מציע לך ולחבריך הרבנים לתת את הדעת בנושא לקראת פסח תש"ע הבא עלינו לטובה. רבני 'צהר' הם ללא ספק פורצי דרך שמפגינים אומץ לב לא קטן ואכפתיות חברתית בנושאים רבים. המשיכו כך!
תשובה:
אני מודה לך בשם חברי המתנדבים בארגון 'צהר' על המחמאות, ושמח לספר לך כי בימים אלו הארגון אף זכה באות הנשיא למתנדב על פעילותו. יחד עם זאת, איני שותף לחלק מהציפיות שלך בענייני פסיקת ההלכה של רבני צהר.
ראשית יודגש כי אינני מוסמך לענות בשם כל הרבנים בצהר אלא רק בשם עצמי. יחד עם זאת, מתוך היכרותי את חברי בארגון, אני מרשה לעצמי לשער כי תשובתי תואמת, פחות או יותר, גם את מה שהם היו אומרים. אפשר היה להבין משאלתך שאתה מבדיל בין הלכה ומנהג, ומצפה מרבנים החברים בארגון 'צהר' לבטל מנהג (במקרה זה מנהג הקטניות בפסח), וזאת מכיוון שיש הסוברים שהוא מנהג שטות ומאחר שלא מדובר בהלכה.
יש לדעת כי המנהג הוא הבסיס להלכה הכתובה בתורה שבע"פ, והוא אף קדם לה מבחינה כרונולוגית. המנהגים הם גם הבסיס לפרשנות תורה שבכתב, שברוב המקרים אינה מובנת (כדוגמת מצוות פרי עץ הדר, שחיטת בשר ועוד). אשר על כן לעיתים המנהג תקף עוד יותר מההלכה, כדברי התלמוד "והמנהג מבטל את ההלכה", או "כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין את יודע מה טיבה (כלומר הלכה שיש בה חילוקי דעות בבית הדין – בדיוק כדוגמת איסור הקטניות בפסח), צא וראה היאך הציבור נוהג ונהוג" (ירושלמי יבמות מ, סו, בבלי יבמות קב. וראש השנה טו ב שדי חמד כללים מערכת מ כלל לז).
יחד עם זאת, יש להבדיל בין מנהג שיש לו בסיס בספרות ההלכה ושתוקפו חזק אפילו מההלכה, למנהג שנהגו במקום מסויים ושאין לו מקור בספרות ושאין אנו יודעים את סיבתו ומקורו. במנהגים שכאלו ניתן לעיתים לומר כי אין לו מקום או שמקורו בטעות.
מנהג הקטניות הוא מנהג שיש לו בסיס בהלכה, והוא שנוי במחלוקת בין האוסרים לטוענים כי מדובר במנהג שטות. מנהג זה התקבל בכל עדות אשכנז וגם בחלק מעדות ספרד, וזו גם הסיבה שבגללה רוב מוחלט של הפוסקים לדורותיהם קבעו כי יש לנהוג במנהג זה ואסור לזלזל בו.
רבני 'צהר' מחויבים להלכה בצורה מוחלטת, ולכן הם אינם רוצים או יכולים לקחת על עצמם את "תפקיד" מבטלי המנהגים. אמנם בנושא השמיטה, נוצר מצב שבו לא הייתה ברירה אלא להיכנס לחלל במקומה של הרבנות הראשית, בדאגה לכלל הציבור שצורך תצרוכת של 'היתר מכירה' ע"ב פיסקת ההלכה שנקבעה ע"י גדולי הדורות הקודמים בנושא זה. עשינו זאת בכאב גדול וללא חדווה, מאחר ו'צהר' חושבת כי הרבנות הראשית הוא הגוף היחיד שצריך להנהיג את מדינת ישראל בנושאי ההלכה. מצערת מאוד ההשפעה של גורמים קיצוניים שאינם מתאימים להנהגה רוחנית של כלל ישראל בארצו על הרבנות הראשית, אולם גם כך ארגון 'צהר' אינו אלטרנטיבה לממסד הדתי בישראל. חלילה לכולנו אם נגיע למצב שבו נזדקק לאלטרנטיבה.
את התסיסה שקיימת בנושא הקטניות, כמו גם הבלבול שקיים בנושא בשל כיתובים לא מדויקים וחומרות מיותרות הנכפים בידי נותני הכשרות (ולעיתים גם מצד הרבנות), יש לפתור באמצעות פעילות מול הרבנות הראשית. בעניין זה אני מבטיח כי נעשה כל שביכולתנו, וכל זה מבלי לזלזל בהלכה או במנהג.
הרב משה ביגל, רבה של מיתר ומרבני 'צהר'. לתגובות: mbiegel53@gmail.com
