תרמו לצהר

לכל הרוחות – הלב השבור והמציאות

מאת הרב שלמה שוק

למה מתכון ר' נחמן מברסלב שלפחות שעה אחת ביום נסתובב עם לב שבור? (הלוואי שרק שעה…) מה כבר אפשר לעשות עם לב שבור? גם מדרישת השלום שיש לנו מרבי מנחם מנדל מקוצק שדיבר אף הוא על הלב השבור, לא ברור כיצד יכול הלב השבור להפוך ולהיות לב שלם? איך עושים קונץ שכזה? מה הכוונה בכל זה, שהרי על דרך הישר וההיגיון ה"כאילו" בריא זהו הפך הגמור מסדר החיים המקובל.

שאלה מעין זו צצה ועולה גם כשאנו קוראים את דבריו של רבנו, הרב שג"ר, בספרו 'כלים שבורים' בו הוא מלמד אותנו על השלום העצמי שעליו הוא אומר: "היכולת הנפלאה להכיר ולחוש שאני שלם עם חיי, עם מעשי, עם נשמתי, תלויה בהרמוניה המשרה על האדם שלווה עמוקה, סבלנות רבה והתפייסות. מעין חדירה הדדית, התמזגות והמסת הגבולות ביני לבין נשמתי (פיוס עצמי) ביני לבין חברי (פיוס עם הזולת)". איך יכול הרב שג"ר לבקש מאיתנו- התלמידים, לעשות את המעברים הלא פשוטים מהלב הנשבר אל הפיוס ההולך ונתקן?

יותר מִיָם מה שלימד אותנו למדנו מנוכחותו, שגם היא, כמו אצל כולנו, מתנדנדת מצד אחד של הלב השבור לצד השני. לרב שג"ר היתה רוח גדולה של תורה ועוד כהנה רוחות מכוון העולם הגדול. כל אלה יחד עם תורתו בנגלה ובנסתר, יצרו וחוללו מסכת של התרחשות רוחנית רבת עוצמה .

הרוח לא נשארה אצל הרב שג"ר רק בתיאוריה. ניתן היה אפשר לחוש בחוש כיצד רוחו הגדולה מחפשת כל העת את אותו סדק צר של 'כל העולם גשר צר מאד' בדרך למשכנה החדש בלב. שכן רק שם – בלב, מקבלת הרוח ניחוח ומשמעות קיומית . אצל הרב שג"ר היה הכלל של "וידעת היום והשבות אל לבבך"  כלל גדול בקשר של האדם אל חייו. יותר מכל רצה הרב שג"ר לקשר אותנו התלמידים אל התורה דרך המקום של הלב – רחמנא ליבא בעי.

לא מדובר כאן בהתרגשות מוחצנת של לימוד והתבוננות המתאיידים להם בסיום החוויה. לעומת החוויה העומדת לעצמה ותו לא, אצל הרב שג"ר למדנו איך הרוח מתיישבת בלב, דווקא במקום השבור שבו, מה שהפך את התורה למשמעותית ומחוברת לחיים ולמציאות בקשר ממשי. למדנו כי המונח 'תורת חיים' הוא  ביטוי אמיתי ליכולת לפעול מתוך איזון ועומק קיומי, ולא סתם סיסמא מוחצנת.

הפער הגדול הזה, שבין הרוח הגדולה והמציאות הנמוכה, מתחבר באמצעות הכאב שבלב. דווקא הכאב הוא זה שמתווך בין החלקים. הוא החוליה המגשרת על פני הפער שבין שני הקטבים הללו.

יש שיעדיפו להישאר בעולם הרוח המופשט. אחרים יעדיפו להיתקע ברדידותה של המציאות הנמוכה. הרב שג"ר לימד אותנו לצמצמם את הפער שבין שני המחוזות, וזאת על אף הקושי הקיים באיחוי שכזה. ומכיוון שכך ידע ומכיוון שלשם כך נשכב עבורנו על הגדר – מבלי לעשות חשבון, משום כך אהבנו אותו כל כך. 

 

ר' שלמה שוק לומד עם תלמידיו מחשבה וחסידות בישיבת 'שיח יצחק' ובמקד"צ נוקדים.

 

ערב לימוד וזיכרון לציון שנה לפטירת הרב שג"ר זצ"ל יתקיים בעז"ה ביום חמישי אור לכ"ד בסיון בשעה 19:00  בבנייני האומה בירושלים. הכניסה חופשית. לפרטים: siach.org.il