כללים:
עם סיום מלחמת מדין, כאשר העם הביא לפני משה כלים שנלקחו שלל מהמדיינים (כלים של טרפה), מצווה משה:"אך את הזהב ואת הכסף, את הנחושת, את הברזל, את הבדיל ואת העפרת. כל אשר יבוא באש- תעבירו באש וטהר… וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים" (במדבר לא כב- כג). מפסוקים אלו נלמד העיקרון הבסיסי עליו מתבססת הכשרת המטבח והכלים לפסח (כמו גם הכשרת כלים שאינם כשרים) והוא: "כבולעו כך פולטו". כלומר אם הכלי בלע את האיסור בשימוש ישירות על האש (כמו תבניות אפיה, שיפודים וכדו') הרי שצריך להכשירו ישירות על האש עד שיאדים (יתלבן), וזו ההכשרה החמורה ביותר.
אם השימוש בכלי היה בתבשיל שהתבשל במים, הכשרתו באמצעות הטבלתו במים רותחים (הגעלה).
אולם התורה דברה רק על כלים העשויים ממתכות . מה לגבי כלי חרס (כולל קרמיקה, פורצלן וחרסינה) וכלי זכוכית ?
כלי חרס: בולעים מאד ואין אפשרות להכשירם אלא רק בחום התנור שיצר אותם (שו"ע או"ח תנא א).
כלי זכוכית: אינם מופיעים בתורה משתי סיבות הפוכות: או מפני שאינם בולעים בכלל ולכן אינם צריכים הכשרה מיוחדת, וזו שיטת מרן ר"י קארו (מנהג הספרדים). לשיטתו שוטפים כלי זכוכית במים קרים בלבד. יש אומרים שכלי זכוכית העשויים מאדמה ומים ונאפים בתנור, דומים לכלי חרס שבולעים מאד ולכן לא ניתן להכשירם, כך סובר גם הרמ"א (מנהג האשכנזים) וזו הסיבה מדוע אינם נזכרים בתורה. לשיטה זו אם השימוש בכלי הזכוכית היה רק לשתיה קרה, הרי ששוטפים אותה במים קרים. אולם אם השתמשו בכלי הזכוכית בחמים אי אפשר להכשירם. בשעת הדחק ניתן להכשיר גם אם שימושם בחמים באמצעות השריית הכלים במים שלושה ימים כאשר בכל יום מחליפים את המים, או מגעילים ברותחים שלוש פעמים. אם שימושם של כלי הזכוכית הוא באש ממש (בתנור או במיקרוגל). מגעילים אותם ברותחים 3 פעמים (שו"ע או"ח תנא כו ומשנה ברורה שם).
כלי פלסטיק וסיליקון: דינם ככלי מתכת. אם השתמשו בהם ישירות באש (תבניות אפיה) הרי שצריך ללבנם באש אולם מכיוון שהם יתקלקלו בהכשרה שכזאת הרי שלא ניתן להכשירם.
לפני הגעלת כל כלי או מכשיר חשמלי יש לעשות את הדברים הבאים:
א. לנקות היטב, כולל פירוק כל מה שמתפרק.
ב. לא להשתמש בכלי 24 שעות.
כבולעו כך פולטו: לשיטת ר"י קארו (מנהג הספרדים) ההגדרה לכל כלי היא לפי רוב שימושו בחמץ במשך השנה. לשיטת הרמ"א (מנהג האשכנזים) מתחשבים לחומרה גם בשימוש חד פעמי, מפני שצריך להוציא גם חמץ חד פעמי שנבלע בכלי (שו"ע או"ח תנא ו). לכן כלים שהשתמשו בהם רק בחמץ קר מוכשרים לפסח בשטיפה, (לשיטת הר"י קארו גם כלים שרוב שימושם בקר).
כלים שהשתמשו בהם בחמץ רק לבישול או טיגון עמוק (ולשיטת הר"י קארו גם כלים שרוב שימושם בבישול) יוכשרו לפסח בהגעלה במים רותחים.
כלים שהשתמשו בהם גם לאפיה או לצלייה על אש או טיגון במעט שמן. (לשיטת הר"י קארו אם השתמשו בו רק לאפיה או לצלייה) צריך ללבן באש.
לשיטת ה"בן איש חי" אי אפשר להכשיר כלל כלי זכוכית שהשתמשו בהם בחמים.
הכשרת המטבח המודרני
תנור אפיה חשמלי: הכשרתו בליבון, אולם אי אפשר ללבנו. בפועל מאחר והחמץ לא בא במגע ישיר עם התנור, רוב הפוסקים מתירים הכשרה באמצעות ליבון בחום מקסימאלי של התנור לאחר ניקוי היטב בחומרים חריפים (יש אוסרים הכשרה שכזו). תבניות שעליהם מונח החמץ אין אפשרות להכשיר.
מיקרוגל: את קערת הזכוכית מכשירים ככלי זכוכית, בעוד שאת המיקרוגל מכשירים ע"י הרתחת כלי עם מים בתוכו.
מדיח כלים: יש לנקותו היטב ולהפעילו בחום מקסימאלי ללא כלים (אפשר להכשיר בתוכו גם את הסלסילות והרשת לאחר ניקוי היטב שלהם בחומרים חריפים)
פלטה של שבת וכיריים חשמליים: יש לנקותם היטב ולחממם במשך כחצי שעה או לכסותם היטב ברדיד אלומיניום למשך כל החג. (כיריים חשמליים יש להפעיל כשמונח עליהם כלי עם מים בכדי שלא יתקלקלו בחימום) .
מערבל ומעבד מזון: יש לנקותם היטב (כולל חורים וחריצים) ולשטוף היטב במים קרים . לשיטת הרמ"א יש להגעיל את הכלי ללישת בצק או להחליפו.
מקרר ומקפיא: יש לנקותם היטב .
כיורים ושיש: לשיטת הר"י קארו (מנהג הספרדים) יש לנקותם היטב ולערות עליהם מים חמים מכלי ראשון (וכך גם את הברזים)
שיש ומשטחי עבודה המשמשים גם ללישת בצק: לשיטת הרמ"א (מנהג האשכנזים) יש לערות עליהם מים רותחים (מבעבעים) או לכסותם. לעומת זאת שיש שאינו משמש ללישת בצק מספיק לשפוך עליו מים חמים.
כיריים של גז: את המבערים והחצובות יש ללבן עד שקש יהיה נשרף עליהם או לערות מים רותחים ולכסותם היטב. על משטח הבסיס של הכיריים יש לערות מים רותחים ויש גם המכסים אותם. כיריים מזכוכית או קרמיקה מחממים למספר דקות לאחר ניקוי יסודי.
קולט אדים: יש לנקות היטב (כולל פרוק של כל מה שאפשר) ולהגעיל במים רותחים את המכסה או לכסותו לגמרי .
מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב, נהג לומר לנו כשנפרדנו ממנו לפני הפסח "חג שמח". כששאלנו אותו למה אינו מאחל לנו "חג כשר ושמח" כפי שמקובל, ענה: החג בודאי יהיה כשר למהדרין עם כל המאמץ שכולנו מתאמצים ועובדים לקראתו, אבל לפעמים מרוב לחץ של עבודות הכנה לקראת הפסח אנו שוכחים שצריך גם לשמוח בחג. נאמץ לעצמנו גישה זו בימי העבדות הלוחצים והמלחיצים אותנו, כדי לשמור על מערכת יחסים תקינה בין כל חלקי המשפחה, לקראת חג "והגדת לבינך", ונגיע לליל הסדר בשמחה ובהנאה.
הרב משה ביגל הוא רבה של מיתר ומרבני 'צהר'
