בס"ד, ערב ראש השנה תשפ"ו
שלום, לידידי צוהר, בכל אתר ואתר.
המכתב הזה תופס אתכם, ככל הנראה, ברגשות מעורבים, כראוי לימים המורכבים הללו.
מצד אחד, התרגשות לקראת שנה חדשה בתקווה לבשורות טובות, עם שמחה גדולה, לאחר שנה בה זכינו להרבה מאוד הישגים, ממלחמת שנים עשר הימים, דרך חיסול אויבי ישראל רבים במקומות שונים בעולם ועוד הישגים. ב"ה, אנו חווים חסדים גדולים של הקב"ה עלינו.
מצד שני, ישנו כמעט ייאוש מכך שעשרות החטופים עוד לא חזרו הביתה, חרדה מהמצב של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית, דאגה לעשרות אלפי הילדים-חיילים שלנו שנלחמים בעזה, מועקה מהמתח הפנימי הגואה בחברה הישראלית.
וכך הם פני דברים גם כשאנחנו נושאים את העיניים שלנו לשנה החדשה, ומבקשים להיטען באנרגיות מחודשות, אנחנו יכולים למלא את עצמנו במטענים שונים ואף הפוכים. אנחנו יכולים להתמלא במטען שלילי של ייאוש ואכזבה, וכאלה לא חסרים. ואנחנו יכולים להתמלא באווירה של שמחה והודיה אין קץ על כל הדברים הטובים שקרו לנו, וגם זה, ודאי שהוא נכון.
במכתב הזה אני מבקש לאחל לכולנו, עם פרוס השנה החדשה, שלא נאבד את התקווה, שנאחז בה, שנדבק בה ונפעל על פיה.
בתפילות ראש השנה אנו מתפללים:
וּבְכֵן תֵּן כָּבוד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ. וְתִקְוָה טובָה לְדורְשֶׁיךָ.
בראש ובראשונה אנו זקוקים בימים אלה לתקווה, כי הדבר הכי משמעותי לאדם זה שתהיה לו תקווה. הרב זקס מסביר שההבדל בין אופטימיות לבין תקווה ואמונה, היא שבאופטימיות אנחנו אומרים לעצמנו שיהיה יותר טוב, ואילו בתקווה ובאמונה אנחנו גם פועלים למען המטרה הזאת.
אנחנו מאמינים ופועלים כדי שהטוב ינצח.
אנחנו מאמינים ופועלים לחיזוק הזהות היהודית המשותפת שלנו.
אנחנו מאמינים ופועלים כדי שהתהליכים שעוברים על העולם ועל החברה הישראלית יבשילו ונצליח ונשכיל להפוך אותם למנוף להתקדמות
אנחנו מאמינים ופועלים כדי שהשנה הבאה תהיה שנה של גבורה, שנה של עוצמה, שנה של נחמה, שנה שבה, בעז"ה, כולם יחזרו הביתה.
שנה טובה ומבורכת
דוד סתיו
