תרמו לצהר

סמנכ"ל שיווק או פועל פשוט? בפרשת נשא

"בין מי שהוגה את האקזיט הבא לפועל שמלחים את הטרנזיסטורים, נמצא אדם ששואף להגדיל ראש כמו מנכ"ל, אבל רוצה להישאר קרוב ליצרנות הכפיים"

אנחנו נמצאים בעיצומו של המסע של עם ישראל במדבר לעבר הארץ המובטחת. במסעות אלו משמשים הלוויים תפקיד מרכזי. שלוש משפחות בשבט לוי- קהת גרשון ומררי.

במפתיע, החלוקה לפרשות מחלקת לשניים את התיאור על תפקידי המשפחות. תפקידם של בני קהת נמצא בפרשת השבוע שעברה, ואילו תפקיד שתי המשפחות האחרות מופיע בפרשה שלנו.

תפקידי המשפחות מחולקים כך: בני קהת נושאים את כלי הקודש; ארון הברית, השולחן, המנורה וכו'. בני גרשון מופקדים על יריעות המשכן ובני מררי סוחבים את הקרשים והעמודים. אפשר לומר בעצם שאחד נושא את התוכן ואת הַפְּנִים, השני את המעטפת, והשלישי את הבסיס ואת היסודות. אין ספק שבני קהת קיבלו את התפקיד המרומם ביותר. גם בני מררי הנושאים את היסודות ירגישו סיפוק מתפקידם משום שבלעדיהם המשכן לא יכול לעמוד. התפקיד שבאמצע הוא המתסכל ביותר. מהי החשיבות שביריעות? מהי הייחודיות של בני גרשון? בחסידות יגידו שבני קהת מבטאים את 'האור הפנימי', ובני מררי מייצגים את 'האור המקיף'. ובני גרשון? מה יש בהן באותן יריעות?

נמשיל את העניין לעולם העסקים. בכל חברה יש מנכ"ל וחברי ההנהלה שהם המוח, המחליטים והעוסקים בדברים הפנימיים ביותר. הם אלו שיִקְצרו את התהילה בסופו של התהליך. בקצה השני עומדים היצרנים שהם בעצם המממשים בפועל את כל ההחלטות והרעיונות הגדולים ומחברים בורג לחומר – 'הבנאים'.

אבל כל סטרטאפיסט מתחיל יודע שבלי פרסום טוב ובלי שיווק מקצועי – אתה לא מוכר שום דבר. בלי עטיפה מושכת – כל ההחלטות והמוצרים נרקבים על המדפים. בני גרשון הם אנשי המעטפת, היריעות החשובות שבתיווכם יכול עם ישראל להתחבר לקודש ולא להישרף ממנו – "ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו" (במדבר ד, כ).

גרשון עוטף את הקודש ביריעות שבעזרתם יכול הצרכן להבין ולהפנים את התוכן הפנימי הקדוש. אנחנו רגילים לחשוב ששיווק הוא שקר, מעין קנקן יפה שאין כלום בתוכו. אך בראייה היהודית השיווק הוא חשוב כדי להנגיש את התוכן בצורה נעימה וטובה, ומובן שעליו להיות נאמן לתוכן ולא סותר אותו.

נתבונן בקומה נוספת. בני קהת אינם אַמוּנים על פירוק הכלים. בגלל עודף קדושתם של הכלים, הכהנים הם אלו שמכסים אותם ובני קהת רק סוחבים אותם. בדומה לכך, בני גרשון בעצמם מפרקים את המשכן, מסירים את היריעות, ואז בני מררי, כמו קהת, באים ונושאים את העמודים. אומנותם של בני גרשון היא מלאכת הפירוק. הם ההופכים את האוהל השלם לפרטים. משווק הדיור לא מביא אל הפגישה עם הלקוחות בניין רב קומות אלא מקצועיותו נמדדת ביכולתו לפרק את הפרויקט הגדול ולהראות לנו חלק קטן שמייצג בנאמנות את הכלל.

אם כך המצב בעולם הגשמי, קל וחומר ברוחניות. יש לנו רעיונות גדולים, אורות גבוהים! והדרך להעביר אותם לאחרים היא באמצעות אותן יריעות, עטיפות. השיווק אינו הטיה והטעיה של התוכן, אלא הנגשה נאמנה של הרעיון. לפרוט את הדבר הענק, תוך שמירה על האותנטיות שלו.

שנזכה להיות משווקים מוצלחים של הטוב!

כותב המאמר: הרב חנן שוקרון, רב קהילה בפתח תקווה

הערות ושאלות תתקבלנה בשמחה-  hanan.bsd@gmail.com