פולמוס עלוני פ"ש מזין מזה זמן את ספסלי בתי הכנסת מחד , ואת שיחות הסלון מאידך ובזמן האחרון אף גלש למאמרים בעיתונות החילונית הכתובה [מאמר בעיתון הארץ ערש"ק חול המועד פסח]
בכל שבת, עם הגיענו לבית הכנסת מצפה לנו ערימה של דפי פ"ש. המקטרגים יאמרו כי מדובר בזילות בית הכנסת וכניעה לשעמום ההולך ופשה בחברה הדתית בזמן התפילה. המסנגרים יאמרו כי יש בכך בשורה רעננה לפריחתה של התורה במחננו. "שבעים פנים לתורה" כבר אמרו חז"ל וכל דף נוסף מגלה פנים אחרות בתורה.
החל מהשבת יוצא גם 'ארגון רבני צהר' בגיליון חדש. מדוע והאם יש חידוש נוסף בבית מדרשה של הציונות הדתית עם צאתו של הגיליון החדש לאור ?
עשר שנים חלפו מאז הקימונו את 'צהר'. חשבנו שעלינו להיות שותפים בעיצוב דמותה היהודית של מדינת ישראל, מתוך הידברות וחיפוש אחר מרכיבי זהות משותפים .
מיזם החתונות היה הראשון בו פעלנו. היום, משיאה 'צהר' בזכות פעילות רבניה ברחבי הארץ – 3000 זוגות בשנה. ומדריכה למעלה מאלף כלות בשנה לקראת חיי משפחה יהודיים. אט אט הפך המשפט: "אנו רוצים להתחתן עם רב של צהר" לנחלת רבים מקרב צעירי ישראל. תפקידם של רבני צהרהיה לקרב אותם אל הזהות היהודית שלהם. כך נוצרו קשרים מסביב לברית המילה, לפדיון הבן, למועדים ולכל מעגל החיים היהודי. . מארגון רבנים קטן המאפשר לחילוניים להינשא כדת משה וישראל התפחה 'צהר' למרכז פעילות רבני גדול, המתפרש ברבדים שונים של הציבוריות הישראלית והפועל בצמתים ובנקודות המגע של הציבור הכללי עם היהדות והממסד הדתי מתוך רצון לשנות ולהשפיע. כיום נמצאת 'צהר' בעמדה ציבורית משמעותית מאוד, ומהווה כתובת ציבורית לציבור הכללי , לציונות הדתית ולציבור הרבנים במדינת ישראל.
ככל שהעמקנו את תרומתנו לבניית הבית היהודי בציבור הכללי , חשנו בצורך לפעול 'כלפי פנים', בתוך הציבור הדתי לאומי.
אורח החיים של האדם המודרני מחייב התמודדות מעמיקה עם סוגיית המשפחה ומקומה בחיינו הפרטיים והלאומיים כאחד. משמעותה של המשפחה כבסיס לפיתוח היחיד ולקיומה של האומה מהווה בסיס מרכזי במחשבה היהודית לדורותיה.
בימים בהם אנו קוראים בחומש ויקרא, שבועות ספורים אחרי הקרבת קורבן הפסח, נזכיר שמקומה של המשפחה, גרם לחכמים להגדיר את השולחן המשפחתי כמזבח. מתוך כך, הופך הבית לבית מקדש.
על בסיס הבנה זו, אנו רואים בעיצוב המשפחה, בחיזוקה, בביצורה, מטרה מהותית המבטיחה את חוסננו האישי והלאומי. המציאות התרבותית המורכבת מחייבת אותנו להשיב למשפחה את המקום הראוי לה. לא די בחינוך המוענק בבית הספר או בתנועת הנוער. לא מספיק להטיל את האחריות החינוכית על המורים או מנהלי בתי הספר הבית הוא מקור האנרגיה הפנימית ממנה צומחת הנהגתו של האדם. והאחריות הטבעית והפשוטה לחינוך הילדים ולקידומם מוטלת על ההורים.
לפיכך, בשורתו של העלון החדש שלנו היא המשפחה . נשתדל להעניק כלים ללימוד משפחתי משותף, להעלאת סוגיות חינוכיות ורוחניות ולהעשרת השיח המשפחתי. מתוך רצון ואתגר להחזיר את המשפחה לאותה נקודת ארכימדס אשר בכוחה להניף אל על את דגל החינוך והחיבור בין הדורות.
בין המשפחה לאומה ניצבת הקהילה. שנים רבות היה מי שחשב שהקהילה היא צורך הגלות. והנה
מציאות החיים מלמדת על הצורך הגדול שבבנין הקהילתיות. הקהילה היא מסגרת חיונית להתפתחות החיים התרבותיים בישראל. שאלות רבות משולחנה של הקהילה ידונו בעלוננו: מקומה, תכניה, פעילויותיה, היבטים רבניים והיבטים טקסיים.
מעבר לנושא המשפחה והקהילה, אנו ננצל כלי מחזיק ברכה זה לעיסוק בנושאים ציבוריים העומדים על הפרק תוך הבאת עמדתה של צהר בסוגיות החשובות ודיווח על פעילות הארגון במגוון תחומים. עם ההתפתחות הגדולה של אמצעי התקשורת, וחדירתם כאמור של דפי פרשת השבוע לתקשורת הכללית והאינטרנטית, אנו מקווים שחלק גדול מהמסרים ומהדיונים שייערכו בדף זה ימצאו את דרכם לרשות הרבים הציבורית של כלל האומה הישראלית.
אנו מקוים שהעלון החדש שלנו יהווה נדבך נוסף בתרומתה של צהר למשפחה במדינת ישראל כמו גם לבניינן התכני והמעשי של הקהילות. וכי הפן החדש מתוך שבעים הפנים של התורה יאיר את דרכנו ויסלול את דרכו הייחודית של "עלון צהר לשבת" בדרך העולה בית אל.
