תרמו לצהר

הפרשת תרומות ומעשרות

מאת הרב משה ביגל

בזמן הזה, שבית המקדש אינו קיים ואין אפשרות להיטהר מטומאת הפרשות  שיש בהם קדושה ומותרים באכילה לישראל רק בטהרה, אינם יכולים להיאכל. אולם מאחר שחובת ההפרשה קיימת, מפרישים מעשר שני (בשנים א' ב' ד' ה' למניין השמיטה) שהיא עשירית מהתוצרת- כמצווה, אולם מחללים את קדושת הפירות על כסף. לצורך כך מסתפקים במטבע שווה פרוטה (כ3-4 אג') או במטבע בעל ערך גבוה יותר (כמו מטבע של שקל) שעליו ניתן לחלל מספר פעמים (כ 30 פעמים).

לעיתים קרובות הפרשת מעשר שני אצל צרכן פרטי, אינה מגיעה לכלל ערך של פרוטה. במקרה כזה אין אפשרות לחלל את קדושת הפרי על מטבע, אלא על "פרוטה חמורה" כלומר מטבע שכבר חיללו עליה ערך של שווה פרוטה. לכן בפעם הראשונה שמחללים על מטבע יש לעשות זאת על כמות מעשר ששווה מעל פרוטה, או לחילופין הירשם לקרן מעשרות שבה עושים בשבילנו את פדיון המעשרות ואת כל השאר בצורה הנכונה ביותר. 

 

תרומות ומעשרות בימינו

כיום רק חלק קטן מהתוצרת החקלאית מגיע לביתנו מבלי שהופרשו ממנו תרומות ומעשרות. מצב זה נוצר הודות לתוצרת חקלאית של חקלאים דתיים שמפרישים בעצמם ולמערך הרבנויות המקומיות שדואגות להפריש מהתוצרת עוד בבתי האריזה. יש גם שמפרישים בשוק הסיטונאי (בירושלים כל התוצרת, בתל אביב כ75% מהתוצרת ובבאר שבע רוב התוצרת הסיטונאית). יש שמפרישים במחסני רשתות השיווק הגדולות (רשת שופרסל, הריבוע הכחול ועוד). במקומות שלגביהם קיים ספק אם הפרישו בהם, יש להפריש בבית ללא ברכה.

מכאן שמי שקונה תוצרת חקלאית ישירות מהחקלאי, בשווקים פתוחים או בחנויות שכונתיות, אינו יכול להיות בטוח בצורה מוחלטת שהפרישו מהתוצרת תרומות ומעשרות, ולכן צריך להפריש בעצמו בביתו כי לא סומכים על הרוב כאשר ניתן לתקן את הבעיה בקלות.

לעומת זאת, מי שקונה בשווקים או ברשתות שיווק שבהם יש אישור על הפרשת תרומות ומעשרות (כדוגמת שוק מחנה יהודה בירושלים) או בחנויות שכונתיות שבהם יש אישור על הפרשת תרומות ומעשרות אינו צריך להפריש פעם נוספת.

 

בהפרשה של פרות וירקות שנקנו בחנויות בהם יש ספק אם הפרישו, מפרישים בלי ברכה לפי הסדר הבא:

 

ההפרשה

הכמות

       הנמען

                      הסיבה

1

תרומה גדולה

כלשהו

לפח בשתי שקיות או לבהמת כהן

תרומה טמאה אסור לזרוק בביזיון ומותרת לבהמת כהן

2

מעשר ראשון

10%

לאחר ההפרשה נשאר אצל המפריש

חייבים להפריש. אך מספק אין חובה לתת ללוי *

3

תרומת מעשר

1%

לפח בשתי שקיות או לבהמת כהן

תרומה טמאה אסור לזרוק בביזיון. ומותרת לבהמת כהן.

4

מעשר שני

בשנים א 'ב' ד' ה'

10%

לאחר ההפרשה פודים על פרוטה

פירות המעשר קדושים וצריכים פדיון. מכיוון שאי אפשר לאכול את כסף הפדיון בטהרה, נעשה הפדיון על פרוטה בלבד.

4

מעשר עני

בשנים ג' ו'

10%

לאחר ההפרשה נשאר אצל המפריש

חייבים להפריש אך מספק אין חובה לתת לעני *

הסברים והערות לטבלה

מעשר ראשון ומעשר עני מותרים לכל באכילה לאחר הפרשתם, אלא שיש מצווה לתת ללוי או לעני. כאשר יש ספק אם צריך להפריש או לא. חובת ההוכחה היא על המוציא מחברו כלומר על הלוי או העני.  וכן הכמות של המעשר הראשון או מעשר עני מהפרי שמפריש לקוח ממוצע מעטה מאד, והלוי או העני מוחלים מראש.  

הרוצה בכל זאת לקיים את מצוות הנתינה יכול בדרך כלל לתת ללוי או לעני סכום שבו יקנה מראש את ההפרשות למשך השנה. או לחתום עם קרן מעשרות שעושות הסכם עם לוי או עני במרוכז. סדר הפרשת תרומות ומעשרות מופיע בסידורי תפילה.

בפינתנו זו ניסינו (לבקשת הקוראים) לפשט את סדר ההפרשה שתהיה מובנת. יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים שנזכה במהרה לקיים מצוות אלו בשלמותם ע"י נתינה לכהנים וללויים ולאכול בטהרה בירושלים.

 

הרב משה ביגל, רבה של מיתר ומרבני 'צהר'