תרמו לצהר

צליית בשר

מאת צהר

בשר קפוא שלא הוכשר

נוכל למצוא ברשתות השיווק בשר קפוא (בדרך כלל מיובא מחו"ל) שלא הוכשר (לא נמלח והודח) למרות שעברו עליו יותר משלושה ימים ללא מליחה בכל זאת לא צוין על בשר זה לצלייה בלבד. הסיבה לכך היא כי יש דעות רבות שפסקו שאם הבשר הוכנס להקפאה לאחר השחיטה, הדם יחד עם הבשר קפא כך שכאשר יופשר הבשר יחזור המצב לקדמותו ואפשר להוציא את הדם ע"י מליחה כמו בבשר שלא הוקפא.( שו"ע יו"ד סט, ח באר היטב. פתחי תשובה ודרכי תשובה שם .יביע אומר ח"ב יו"ד ד אגרות משה יו"ד כז-כח וח"ב כא, ועוד)

יש פוסקים שלא מקבלים הנחת יסוד זו ואוסרים בשר שהוקפא ללא מליחה כמו בשר ששהה שלושה ימים שמותר לצלייה בלבד. (פרי מגדים סימן ש"ד ס"ק נג , ישיב משה עמ' צו)

מכיוון שרוב הפוסקים התירו בשר זה למליחה רגילה וכן מכיוון שהאיסור  למלוח בשר ששהה שלושה ימים הוא מגזירת הגאונים ואינו מן התורה, ספק דרבנן לקולא ובשר זה נמכר כבשר כשר למליחה כבשר רגיל.

יחד עם זאת בשר המוגדר ככשר למהדרין נמלח לאחר השחיטה קודם שהוכנס להקפאה, כדי להיות כשר לכל הדעות.

צלייה על גוף חשמלי

מותר לצלות כבד (או בשר לצלייה בלבד) על גבי גוף צלייה (מנגל) חשמלי כאשר הבשר מונח על רשת שהדם יכול לצאת מהבשר, ואין הבדל אם גוף החימום הוא מעל הבשר או מתחתיו (כמו בגחלים רגילות) ( ) ואפילו על גבי פלטה חשמלית מותר לצלות כבד (או בשר לצלייה בלבד) אם הניחו את הפלטה בשיפוע כדי לאפשר לדם ליזול.

צלייה בתנור חשמלי

הצלייה בתנור חשמלי  או סיר גריל חשמלי שונה מצלייה על גוף חימום או מתחתיו:

א.      הדם שמטפטף על קרקעית התנור או על תבנית אינו נשרף בגחלים אלא ממשיך להתבשל בתנור והכבד קולט את האדים של הדם. אדים אלו אוסרים את הכבד (או הבשר לצלייה) כי אנו פוסקים שריחא מילתא (כלומר אדים של איסור אוסרים) (שו"ע יו"ד קח, א)

ב.       התנור או התבנית שהדם טפטף עליהם נאסרו.

לכן מותר לצלות כבד (או בשר לצלייה) בתנור, בתנאים הבאים:

א.      להכניס את הכבד (או הבשר לצלייה) לאחר שהתנור התחמם .

ב.       להשאיר את דלת התנור פתוחה בשעת הצלייה.

ג.        הכבד (או הבשר לצלייה) יהיו על גבי רשת.

ד.       יש להניח תבנית לקליטת הדם בתחתית התנור.

ההיתר לצלות בתנור, בתנאים אלו, הוא גם כאשר אין גופי חימום גלויים בתנור והצלייה נעשית בחום התנור ולא באש התנור. (שו"ע יו"ד ס' עג בדרכי תשובה שם ס"ק ג , ציץ אליעזר חלק יא סימן נג, באהלה של תורה יו"ד סימן יא ועוד)

הרשת שעליה נצלה הכבד (או הבשר לצלייה) לשיטת הבית יוסף (מנהג הספרדים) לא נאסרה לשימוש ולשיטת הרמ"א לכתחילה צריך ללבנה בליבון קל (כלומר לחממה על הגחלים או בתנור על חום גבוה) והתבנית שעליה טפטף הדם בצלייה בתנור צריכה ליבון קל לכל הדעות לכן רצוי להשתמש בתבנית חד פעמית. (שו"ע יו"ד עו ,ד. ודרכי תשובה שם)

בישול הכבד

אם רוצים לבשל את הכבד  לאחר צלייתו, לדעת הרמ"א (מנהג האשכנזים) צריך לשטוף את הכבד במים שלוש פעמים.ולדעת הבית יוסף (מנהג הספרדים) אין צורך בהדחה זו. ואם שכחו להדיח ובשלו את הכבד מותר הכבד לכל הדעת. (שו"ע יו"ד סימן עג, א)

מתקני צליה ציבוריים

היוצאים לצלות בשר בגנים ציבוריים בהם יש מתקני צלייה (מנגל) ציבוריים לשימוש הכלל והם אינם יודעים אם הבשר שנצלה שם ע"י מטיילים קודמים היה כשר או לא, יכולים לנקות את הרשת ללבנה קלות ולאחר מכן מותר לצלות עליה. בגחלים שנותרו ממטיילים קודמים אין כל חשש איסור שכן  הכול נשרף באש הגחלים.