במסגרת הרהורי התשובה וחשבונות הנפש האישיים והמשפחתיים של ימי אלול, קיבלתי מתנה (למען הגילוי הנאות – מבעלי שיחי') – ספרון קטן, דל בכמות אך רב באיכות ומשכך חשבתי כי ראוי להציגו גם מעל דפים אלה.
הספר "שקדים וצימוקים", שכותרתו מכריזה עליו, מציג כמה וכמה נקודות מחשבה חדשות ומרעננות על ההוויה המשפחתית ועל הדמויות המרכיבות אותה: אבות ואמהות, אחים ואחיות וגם הסבא והסבתא שלהם מוקדשת להם תשומת לב מיוחדת לאורך פרקי הספר.
שלא כמו ספרים רבים אחרים הקשורים לנושא המשפחתיות, ספר זה איננו מתיימר לפרוש משנה סדורה ושיטתית בענייני חינוך, אלא מציע אנקדוטות קטנות- 'שקדים וצימוקים' שמצד אחד הם מתוקים לחך, ומאידך מעוררים למחשבה, דיון וליבון משפחתיים לצד עצות מעשיות, כשהכול מכוון לשיפור וחיזוק האווירה המשפחתית והפיכתה לחיובית ובונה.
הספר נחלק לפרקים, כאשר בכל פרק עוסקת המחברת בנושא אחר דרך מבוא תיאורטי ועיוני הסוקר את המושגים והמונחים המקצועיים וכל זאת לאור השקפת חז"ל וגישות חינוכיות ופדגוגיות. לאחר המבוא מובא לקט עצות ו'טיפים' הנוגעים לעניינו של הפרק. אין בספר חידושים גדולים והוא גם איננו מתיימר להיחשב כ"מדריך אולטימטיבי להורות מושלמת'. אולם דווקא משום כך, נדמה כי באמצעות הצגת חיי היומיום על רגעיהם הטובים והמאושרים מחד ועל מצבי ההתמודדות והמשברים הקטנים מאידך, הוא בכל זאת מצליח לתת כלים לניהול מצבים. כך למשל בפרק הראשון הנקרא 'אמי-מורתי', מייחדת המחברת מקום נרחב לתפקידה של האישה כאימא לפני היותה מחנכת. כך למשל היא כותבת כי בהגדרתם של חז"ל קודם תפקיד האמהות לתפקיד ההוראה. "לאם תומכת הוא (הילד) זקוק מרגע לידתו ולאורך שנותיו. בכוח תמיכתה של האם נבנית דמותו וקומתו הרוחנית של ילדה, ומועצמים הכוחות החבויים בו כדי שיוכל להוציאם מן הכוח אל הפועל…התמיכה האימהית מתבטאת גם בהבעת רגשות אימון. הבעת כאימון חישובה לחיזוק אמונו של הילד בעצמו וביכולתו. חשוב להציב בפניו אתגרים שהוא יוכל לעמוד בהם ולשבחו לאחר השגת היעד. חשוב לשבחו גם על דברים שבוצעו שלא בשלמות, כדי לחזק את רוחו לנסות גם בפעם הבאה.רצוי גם להתייעץ עם הילד בנושאים שבהם יש לו דעה, ולכבד את דעתו".
כאמור, לתוכן הרעיוני נלווים גם עצות וטיפים מעניינים: "קרח מפשירים באמצעות חום ולא במכות פטיש", כותבת המחברת וקובעת כי "גם לקרירות ולאדישות – חום הוא הפתרון הטוב ביותר." עצות אחרות קשורות בהידוק היחסים של הילדים עם הדור המבוגר במשפחה (הסבא והסבתא) אם באמצעות שיחות טלפון שלא מן המניין, ביקור פתע, עוגה חמה או זר פרחים, וכן ביכולת לקיים שיחה בבית על בעיות וכישלונות ואגב כך לקבל תמיכה וסיוע מהאנשים הקרובים לנו. חלק נכבד מהספר מוקדש למחשבה ולנקודת המבט של הילדים. "עצמו את עינכן ונסו להיזכר בזיכרון נעים מבית הוריכם", מבקשת רחל רוזמרין מקוראותיה ומיד לאחר מכן שואלת: "עתה נסו לחשוב מה יהיה הזיכרון הנעים שישמר בלבבות ילדינו?"
למרות (ואולי דווקא…) בשל הסגנון הלא שגרתי של הספר והאופי הלא מחייב שלו, יש מקום לציין כי רחל רוזמרין, המחברת, היא אשת מקצוע שעוסקת ביום-יום בהנחיית הורים. בספר היא איננה מתעלמת מן הקשיים החינוכיים אשר אנו ההורים נתקלים בהם מדי יום, והיא גם אינה מנסה ליפות את המציאות אלא להאיר אותה באור אחר שמאפשר 'לראות את היש' ולא רק את ה'אין' שבכל מצב. בכך ובאמצעות הספר החביב הזה היא מנסה להעצים את הכוחות החיוביים ואת האמון של ההורים בעצמם ובזכות שהעניק להם הקב"ה להיות הורים. מסר זה גם חותם את הספר: "את בוודאי מרעיפה על ילדייך ליטופים אין ספור במשך היום. האם את זוכרת ללטף גם את עצמך על כל ה"יש" שבך, בהיותך "אם בישראל"?!"
שקדים וצימוקים – הגיגים חינוכיים להשבחת האווירה המשפחתית / רחל רוזמרין הוצאת פלדהיים, תשס"ו 2006
ד"ר יעל אראלי, דולב
