תרמו לצהר

על טבילת כלים

מאת הרב משה ביגל

בשבועות הקרובים נעסוק בטהרת כלים ובדיני טבילת כלים, תוך התעכבות על השאלות מתי צריכים להטביל כלים? אלו כלים צריכים הטבלה ולמה?

כל כלי שמשמש לסעודה או בישול שנקנה מנוכרי, בין אם מדובר כלי חדש או בכלי משומש, נחשב טמא וצריך לטהרו בהטבלה במקווה. לפני ההטבלה השימוש בכלי אסור ליהודי. כפי שגוי המבקש להתגייר אינו הופך ליהודי גמור לפני שטבל במקווה, הוא הדין לגבי כלים שהיו של גוי (איסור והיתר דיני טבילת כלים סעיף עו). טבילת כלים אינה קשורה כלל לשאלה האם הכלי טרף בגלל שימוש שהנוכרי עשה בו, או אם מדובר בכלי חדש שלא נעשה בו שימוש מעולם.

טבילת כלים היא מצווה מן התורה והיא נלמדת מהפסוקים העוסקים בשלל ובמלקוח שעם ישראל הביאו למחנה לאחר שובם ממלחמת מדין, שם נאמר: "אך במי נדה יתחטא" (במדבר לא כג). חז"ל למדו מכאן כי כפי שהמקווה מטהר את הנדה, כך מטהרים מי המקווה את הכלים של הנוכרים, ואסור להשתמש בכלים אלו לצרכי סעודה לפני הטבלתם (עבודה זרה עה ב. שו"ע יו"ד ק"כ א).

כלי אכסון שאינם משמשים ישירות בסעודה, יש שפסקו שאינם צריכים הטבלה, אולם רוב הפוסקים הצריכו הטבלה גם בהם (אחרונים המובאים בדרכי תשובה ליו"ד קכ א), ולמעשה יש להטבילם בלא ברכה.

 

סוגי הכלים אותם יש להטביל

 

כלי מתכת- התורה מונה ששה סוגים של כלי מתכת אותם יש להטביל: "אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעפָרֶת" (במדבר לא כב).

יש אומרים שמן התורה צריך להטביל רק כלים העשויים מששת סוגי מתכת אלו כשאליהם הוסיפו גם את הפלדה, הפח והנירוסטה שעשויים כולם מברזל (יבקש דעת מד בשם הגר"א). ישנם הפוסקים כי כל סוגי המתכות צריכות הטבלה מן התורה (יבקש דעת מד. ערוך השולחן יו"ד קכ ד.) וישנם אחרים הפוסקים כי סוגי מתכות שלא היו ידועים בזמן התורה (כמו אלומיניום ואמייל), חייבים בהטבלה רק מדרבנן (אגרות משה יו"ד ג כב). למעשה יש להטביל גם כלי אלומיניום ואמאיל וזאת מכיוון שמדובר בספק דאורייתא (שבהם פוסקיםפ להחמיר) אולם לא מברכים על הטבלה זאת שכן ספק ברכות להקל.

 

 כלי זכוכית- כלי זכוכית צריכים הטבלה מדרבנן מכיוון שדומים בתכונתם למתכת שאם נשברו אפשר להתיכם ולחברם מחדש. (פרי מגדים או"ח משבצות זהב לא). אולם  יש גם האומרים כי טבילתם היא מן התורה (דרכי תשובה יו"ד קכ כא).

 

כלי חרס- כלי חרס אינם צריכים הטבלה. כלי חרס המצופים בזיגוג כמו כלי חרסינה, פורצלן וקרמיקה המצויים מאוד בימנו, יש האומרים כי הם צריכים הטבלה כמו כלי זכוכית ( שו"ע יו"ד קכ א בש"ך בשם האיסור והיתר דרכי תשובה ליו"ד קכ יב יח יט ), ויש האומרים שאינם נחשבים ככלי זכוכית, כי אם הכלי נשבר אי אפשר לאחותו ע"י התכה כמו במתכת או זכוכית (שאילת יעבץ א סז. דרכי תשובה ליו"ד קכ יב יח יט בשם כנסת הגדולה ועוד אחרונים  מאסף לתורה והוראה בשם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל). דעה נוספת גורסת כי יש להטבילם בלא ברכה (קיצור שו"ע לז). למעשה, מכיוון שככלי זכוכית טבילתם מדרבנן וציפוי זכוכית לכלי חרס הוא מחלוקת, הרי שע"פ כללי הפסיקה מדובר בספק דרבנן שבו פוסקים לקולא ולכן אין צורך להטבילם.

 

כלי עץ- כלי עץ אינם צריכים הטבלה.

 

כלי פלסטיק- כלי פלסטיק אינם צריכים הטבלה מכיוון שלא היו קיימים בזמן תקנת חכמים הנוגעת לכלי זכוכית (יביע אומר יו"ד ח  מלמד להועיל ב מט . חלקת יעקב ב קסג וכן בשם החזו"א ועוד). למרות זאת, יש מי שפסק כי יש להטבילם בלא ברכה וזאת מכיוון שאם נשברו ניתן להתיכם כמו כלי זכוכית (מנחת יצחק ג ע"ו שערים המצוינים בהלכה לז ד).

 

בשבוע הבא נמשיך, בע"ה, לעסוק בסוגי הכלים החייבים בהטבלה.

 

הרב משה ביגל, רבה של מיתר ומרבני 'צהר'