חיבור זה עוסק בהתחקות אחר "ספרי היוחסין" של אתרוגי ארץ-ישראל המסורתיים וגלגוליהם בימינו. ההיסטוריה של גידול אתרוגים בארץ ישראל ,הן מבחינה בוטנית, כגון הפרק העוסק בתכונותיו של האתרוג הארץ ישראלי , והן מבחינה הלכתית כגון הפרק המתאר את התגייסותו של הרב קוק למטרה של גידול אתרוגים בארץ ישראל ובהכשר מהודר. ועל מחלוקתו עם החזו"א לגבי כשרותם של אתרוגי חדרה. מתי התחילו לייבא אתרוגים מחו"ל, מקורפו, קלבריה , מרוקו ותימן. ומתי התחילו להרכיב אתרוגים בארץ. לטענת המחבר הרכבת אתרוגים התחילה רק מאמצע המאה הי"ט.
ישנו ברור בספר ,מהם האתרוגים שהוזכרו בספרות חז"ל . ע"פ מחקר המחבר, האתרוגים שנזכרו בספרות חז"ל ובמקורות מאוחרים יותר היו ידועים כפירות מאכל, לרוב חסרי פיטם, שעשויים להגיע למשקל של כארבעה ק"ג.
ישנו מושג בדברי הפוסקים "נשתנו הטבעים". היינו הלכות המבוססים על נתונים והנחות מדעיים מתחומים שונים. בדורות מאוחרים יותר – יש שהתברר, שחלק מהנתונים ומההנחות המדעיים שבחז"ל, נמצאו כאינם תואמים את המציאות כפי שנראית לעין, או כפי דעת המדענים שבאותו דור, ודנו הפוסקים אם אומרים בזה שנשתנה הטבע בהשוואה למצב הטבעי שהיה בזמן חז"ל, ואם שינוי זה במציאות גורם לשינוי בהלכה.
ספר זה גם מהווה את סיפורן של אנשי מופת ומשפחות שפעלו במסירות למען שימור אתרוגים אלו. המחקר מבוסס על מקורות כתובים, ובעיקר על מידע שנמסר בעל-פה.
פרופ' זֹהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן, שמתמחה בנושאי צמחיית ארץ ישראל והחי של ארץ ישראל – בהתאם לספרות ההלכה.
