תרמו לצהר

תרבות יהודית-יש דבר כזה?

מאת דב איכנולד

לפתוח את העיתון "ידיעות אחרונות" ולקרוא בעמודי החדשות כתבה על הרמב"ם בין תחקיר על השר ליברמן לבין עליות דרמטיות בשוק המניות בוול סטריט – לזה אני קורא תרבות יהודית במדינה יהודית.  להדליק את המחשב ולגלות בעמוד הבית של Ynet בין דיווח על רעידת אדמה ברומא לכתבה על פסטיבל באשקלון, מאמר על ספר הזוהר שיצא כחלק מפרויקט "עם הספר" – לזה אני קורא תרבות יהודית במדינה יהודית.

להיכנס לחנויות סטימצקי בכל רחבי הארץ ולגלות בפתחן מעמד צבעוני גדול ועמוס בספרים ובו עומדים כרכי המשנה לצד עגנון, התלמוד לצד מסילת ישרים, ספר הכוזרי ליד שירי לאה גולדברג – לזה אני קורא תרבות יהודית במדינה יהודית. למכור בדוכני שבוע הספר העברי את השולחן ערוך עם כתבי הרצל, את החפץ חיים עם ביאליק, את כתבי ברנר יחד עם הרב סולובייצ'יק, והכול באותו הדוכן – להשקפתי, זוהי תמצית התרבות היהודית לדורותיה במדינה יהודית.

סיפורה של התרבות היהודית נמשך כאלפיים וחמש מאות שנה ופרוש על פני כל רחבי תבל. במשך דורות רבים חלם עם ישראל על שיבה למולדתו, אולם החזרה אל תרבותו לא הייתה חלק מאותה שאיפה. עם ישראל לא נזקק לגלות את הדרך חזרה אל תרבותו שלו, מכיוון שזו היתה עמו תמיד במסירות נפש שאין שנייה לה, לאורך כל הדורות וחרף כל התלאות.

יצירה ספרותית, וספרים בכללם, הנם נכסים יקרי ערך עבור כל עם, אולם עבור העם היהודי, עם הספר, היצירה הספרותית הייתה במשך אלפי שנים תמצית ותשתית הקיום. גם עם הקמת התנועה הציונית והתחדשות התרבות העברית החילונית בתפוצות ובארץ ישראל, הייתה הספרות אחד ממוקדי העשייה העבריים ולנס ולדגל ההתחדשות התרבותית והלאומית של עם ישראל בארצו.

לרגל יובל השישים למדינת ישראל יזמה הוצאת הספרים של "ידיעות אחרונות" שבניהולי את פרויקט "עם הספר", ששם לו למטרה להחזיר לבית הישראלי את נכסי צאן הברזל של היצירה היהודית והעברית לדורותיה. רק בית הוצאה לאור בישראל יכול להנהיג שיתוף כזה בין עבר והווה ובין גוונים שונים ורבים במקורות התרבות של כולנו, החל בתנ"ך וכלה בכתבי שלום עליכם. התרבות היהודית במדינת ישראל מתחדשת בהעמדת הרמב"ם, הגדול שבהלכה והמופלא שבפילוסופים, לצד הסופר וחתן פרס נובל ש"י עגנון. ועל אותו מדף, זה לצד זה, שוכנים כתביהם של משורר ימי הביניים ומחבר ספר הכוזרי, ר' יהודה הלוי, ושל המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. מיליון הספרים שהגיעו לבתי עם ישראל השנה, יצירות מופת ממגוון אוצרות התרבות היהודית והעברית הרחבה והעשירה, הם מקורות התרבות המשותפת כאן לכולנו בארץ ישראל.

לטעמי זוהי תמצית התחייה של עם ישראל בארצו אליה הוא שב עם תרבותו, בת אלפי שנים, לחיים של יצירה והתחדשות. הוא עובד את אדמתו, הוא נלחם את מלחמותיו וממלא את הצו התרבותי שהנחילו לו אבותיו: הוא ממשיך בשרשרת היצירה התרבותית לדורותיה ונוטע בלבם של יוצרי הדור הבא תקווה להשתלב כחוליה נוספת בשרשרת האינסופית, המתחדשת תמיד, של אותה מורשת יהודית.

 

דב איכנולד הוא מנכ"ל הוצאת "ידיעות ספרים"