משנה: המודעות שהתפתחה בארץ בשני העשורים האחרונים באשר לצורך לאפשר לצעירים עם מוגבלויות להשתלב במסגרות של התנדבות ותעסוקה היא מרשימה, ללא ספק, אך גם דלה מידי ביחס למספרם של המוגבלים בחברה. את השינוי כולנו יכולים לחולל.
רגע לפני הכניסה לארץ מצווים בני ישראל בעריכת מפקד שלישי ואחרון, שמטרתו חלוקת הנחלות בארץ. "כל יוצא צבא בישראל" הוא אחד הקריטריונים המרכזיים במפקד הנוכחי, הנזכר בפרשתנו. השירות למען האומה מהווה נקודת ציון חשובה בטרם יגיע העם אל המנוחה והנחלה.
מתברר כי שירות החובה שאותו אנו מכירים ממציאות ימינו, החל בעוד ימים ההם במדבר. ואמנם, אם נודה על האמת, מעבר לחשיבותו הביטחונית והלאומית הברורה, השירות מהווה ,כבר מאז ימי הכניסה לארץ ועד היום, כרטיס כניסה למרכז ההוויה של החברה הישראלית.
גם אם נדמה לעיתים כי מעמדו החברתי של השירות למען הכלל נחלש, יעידו על עוצמתו הנוכחית מועמדים ומראיינים במוסדות להשכלה גבוהה, מעסיקים בשוק הפרטי והאוחזים במשרות במגזר הציבורי הנדרשים להציג אישור על שירות צבאי או לאומי. אפילו בעולם הדייטים עולה לה השאלה: "איפה היית בצבא / בשירות לאומי?". מכאן שהשירות למען האומה במסגרת צבאית או במסגרת השירות הלאומי היה ועודנו משמעותי להשתלבות במרקם המציאות. זהו קנה מידה לרצון וליכולת לתרום לחברה, וכן ליכולות האישיות לכן הוא גם מהווה הכנה להתמודדויות מסוימות בחיים האזרחיים.
על פי נתוני אגף כח אדם בצה"ל כ-25% מבין חייבי הגיוס לצה"ל קיבלו בשנת 2008 פטור משירות צבאי על רקע רפואי או נפשי. עבור צעירים אלו קיים מסלול ההתנדבות לצה"ל או ההתנדבות במסגרת השירות הלאומי. המסגרות הללו מאפשרות לצעירים עם מוגבלויות פיזיות, נפשיות או קוגנטיביות לקחת חלק במעגל הנתינה, כמו כל שאר בני גילם, לתרום לחברה בה הם חיים, לחזק תכונות אישיות ולרכוש יכולות וכישורים לקראת השתלבות עתידית בשוק העבודה .
בפועל, מידי שנה נדחים מאות צעירים המבקשים להתנדב לשירות הלאומי מפאת מחסור בתקני שירות לאומי המיועדים לצעירים עם מוגבלות.
מאז הוקמה עמותת 'במעגלי-צדק' יוחדו ימי הצום של עשרה בטבת ושבעה עשר בתמוז לחשבון נפש חברתי באמצעות כנסים בהם אנו מעלים סוגיה חברתית נבחרת למודעות הציבור. זכינו שמסורת זו שנתקבעה במהלך העשור האחרון, חדרה למודעות הציבור המזהה יותר משנה לשנה את ימי הצום עם חשבון נפש חברתי. קביעת יום לחשבון נפש חברתי סביב הצומות נבעה מההכרה כי למורשת ישראל יש נקודת מבט ומטען ייחודיים ובעלי חשיבות לדיון בנושאים הקשורים לסדרי העדיפויות החברתיים והערכים של מדינת ישראל.
כנס י"ז בתמוז שהתקיים השבוע נערך תחת הכותרת: "תרומה ללא מגבלה" ועסק בהשתלבות צעירים עם מוגבלויות במעגלים של תרומה ושירות. הכנס נערך בשיתוף 'בת עמי-אלומה-אמונה' ועמותת 'גוונים' המפעילות מסלולים מיוחדים של שירות לאומי לצעירים עם מוגבלויות. במהלך הכנס סיפרו צעירים המתנדבים במסגרות אלו על חווית השירות ומשמעותה.
בהתאם למסורת של 'במעגלי צדק', גם הפעם לא הסתפקנו במעגלי הלימוד והדיון הפוריים אלא ביקשנו לתת לציבור הרחב "צידה לדרך". לכל באי הכנס חולקה חוברת מיוחדת שכותרתה: המשימה של כולנו- תרומתם של אנשים עם מוגבלות לחברה.
למעלה מחצי מיליון אנשים עם מוגבלויות פיזיות, שכליות או נפשיות חיים כיום במדינת ישראל. לרוב המרחב הציבורי אינו נגיש דיו עבורם ולכן גם לא מאפשר את שילובם בצורה מספקת בחינוך, בתרבות, בשירות הלאומי והצבאי, במציאת מגורים ותעסוקה. חוסר ההיכרות הבלתי-אמצעית יוצר ריחוק בינם לשאר החברה, ומביא לתיוג שלילי ולחוסר פעולה ציבורי למען שילובם. זהו מעגל קסמים שאין ממנו יציאה.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע כי: "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות". בשונה מבחוק ובתרבות המערבית, במורשת ישראל הטון הדומיננטי לא קשור ל"זכויות" אלא דווקא ל"חובות". הנורמה, הצו והחובה- אלו המושגים המשמשים אבני יסוד לקיומה של חברה צודקת ביהדות.
אנו מאמינים כי לצד זכותם של אנשים עם מוגבלות לתרום לחברה במסלולי השירות השונים, קיימת חובה על החברה לאפשר להם זאת. ביסוד השילוב עומדת השאיפה לעשות צדק. חברתנו אינה יכולה להיות שלמה וצודקת אם חלקים ממנה אינם שותפים לעשייה המרכזית בה.
יכולתה של החברה להכיל ולקבל את תרומתם של אנשים עם מוגבלויות מחייבת את שבירתו של מעגל הקסמים המתואר, ואת שילובם המלא בחברה הישראלית מינקות ועד בגרות.
בחוברת הכנס מנינו אפיקים אפשריים לשילוב אנשים עם מוגבלות בחינוך פורמאלי ושאינו פורמאלי, שירות לאומי וצבאי, תעסוקה ופנאי. החוברת אינה מקיפה את כלל הפעילות הנעשית בתחומי השילוב השונים, מאחר ומגמתה להצביע על כיוונים ולהוות השראה שתביא לחקירה והעמקה במקורות העשרה נוספים, וכן לספק כלים שיכולים לשמש כל אדם המעוניין לקחת חלק בהרחבת השינוי הנדרש בחברה הישראלית. במסגרת ה"צידה לדרך" הבאנו בחוברת הצעה מפורטת לתהליך אישי או קבוצתי ובו הקמת פרויקט חברתי המשלב בתוכו אנשים עם מוגבלות.
החוברת נכתבה מתוך הכרה כי בשני העשורים האחרונים הובשלו תנאים שונים, כמו חוקים שנחקקו המעגנים את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות וכן הקמתם של יוזמות ברוכות המשלבים אנשים עם מוגבלות בחברה. המשך, הרחבת והעצמת התהליך תלוי רק בנו. אנו יכולים לבחור ולפעול רק במסגרות שילוב שכבר קיימות, אולם בכוחנו לתמוך וליצור מסגרות חדשות. כל המלצה שאנו נותנים למעביד בנושא זה בכוחה ליצור תקן נוסף של שירות לאומי לצעירים עם מוגבלות או ליצור מקום עבודה לאדם עם מוגבלות. זוהי המשימה של כולנו וחובתנו. רק כך נגיע גם אנו כולנו אל המנוחה והנחלה.
ניתן לצפות בחוברת "המשימה של כולנו" באתר 'במעגלי צדק': www.mtzedek.org.il
רחלי סגל היא מפתחת תוכניות חינוכיות בעמותת 'במעגלי צדק'
