משנה: רוני איילון חזר בתשובה בת"א ונשאר לגור בשכנות לשינקין, הפעם כחסיד בעלזא חרדי שמגדל ילדים ליד מה שנתפס כמעוז החילוניות. שיחה על בחירה מודעת בת"א, על הקמת מרכזי יהדות ועל כוחם של בעלי תשובה.
"בתור יהודים מאמינים אנחנו חושבים שהביטוי היותר מדוייק של המילים "לעשות חיים" זה להתחבר לחי החיים, ואיפה אפשר לעשות את זה אם לא בת"א?"
את הקביעה- תמיהה הזאת מזכיר רוני איילון – הירש לכל מי ששואל אותו למה בחר בת"א כבית קבוע. הירש, בוגר סיירת מטכ"ל המשרת במילואים עד היום ביחידה, חזר בתשובה לזרועות חסידות בעלזא אחרי שהגיע לת"א לפני כעשרים שנה בכדי ללמוד משפטים. חוץ מליהדות ולתורה, הוא הגיע גם לרפואה הסינית ולשיטות ריפוי אלטרנטיביות שבהם הוא מטפל עד היום. בין קבלת פציינטים בקליניקה האישית שלו וריכוז תחום הרפואה הסינית בקופ"ח לאומית בבני ברק, הוא גם משמש כמוהל ובעיקר מנהל את מרכז "שורשים" בת"א שמושך אליו מידי יום מאות אנשים בת"א הצמאים ליהדות. הרבנית ימימה מזרחי, הרב מיכי יוספי, נועה ירון-דיין ובעלה יובל, הרב שמואל שטרן, הרב יהודה לייב אשלג, הרב משה ארז דורון ועוד רבים ומוכרים מלמדים שם. אתר "שמיים" של המרכז מהווה היום את ריכוז השיעורים התורניים המצולמים הגדול ביותר ברשת האינטרנט ומידי יום נרשמות בו אלפי כניסות. יחד עם מרכזים נוספים כמו "התהוות" של הרב יובל דיין ו"ראש יהודי", הוא הופך לאט לאט את ת"א לעיר התורנית ביותר בישראל בכל הקשור להרוויית הצימאון החילוני לתורה ורוחניות. מבחינה זו, לדעתו של איילון, ירושלים נמצאת הרחק הרחק מאחור.
אז מה בכל זאת גורם לבעל תשובה שהחל את המסע שלו בת"א, לבחור בעיר שהפכה לסמל של חילוניות למקום שבו הוא מגדל את ילדיו? האם מגורים של משפחה חרדית במשולש הרחובות שינקין, פיארברג ובלפור היא ברירת מחדל או שליחות?
"אני לא יודע אם שייך לקרוא לבחירה שלנו בת" שליחות, מאחר ואני רואה בזה מהלך שכל אחד עובר, צריך ועושה עם עצמו מתוך ההסתכלות בכלים ובכישרונות שהוא קבל מריבונו של עולם, הוא אומר.
"ההתבוננות הזאת ממילא מגלה את השליחות, ולכן אנחנו הבנו מהר מאוד, אפילו תוך כדי תהליך התשובה, שהקב"ה שלח אותנו לת"א לא רק בכדי לחזור בתשובה. זאת הייתה הבנה שהגענו הנה בכדי להישאר ולהוות גשר בין עולמות, ובכך לגלות עוד ועוד עולמות בתוך ת"א. אז אנחנו אולי החיילים בחזית, אבל רק כאן אפשר לעשות את העבודה"
למה רק כאן, הרי יש סמינרים, סדנאות ושיעורים בכל הארץ. מה הופך את ת"א לכ"כ מיוחדת?
"אפשר לומר הרבה דברים שליליים על ת"א. יש פה תופעות מכל הסוגים והמינים, אבל יש כאן גם הרבה פתיחות. אתה יכול ללכת בשדרות רוטשילד ולראות על אותה מדרכה הולכים חסיד לבוש בלבוש חרדי בסגנון מאה שערים וליידו פנקיסט עם שערות סגולות מחורר בכל מקום אפשרי בגוף, ואת שניהם ת"א מסוגלת להכיל. על אף אחד מהם לא מסתכלים כמוזר או שונה. אז אמנם יצא לת"א שם של מעוז החילוניות, אבל המציאות מלמדת שבת"א יש גם הכי פחות אנטגוניזם לתופעות מנוגדות. יש כאן אוירה שמאפשרת דילוג מעל לסגירות שאתה מוצא היום בכל מקום אחר בארץ. זה דומה לתופעה שבה חילוני שמגיע להודו או נאפל מרשה לעצמו להכנס לבית חב"ד, מה שבחיים הוא לא היה עושה בארץ. אותו חילוני ממוגל ומסכים לעבור את המפתן של מקומות שבהם מלמדים יהדות בת"א, אבל הוא בחיים לא היה עושה זאת בירושלים. זה קשור לפתיחות של ת"א שמסוגלת לקבל אנשים כמו שהם בלי שפיטה מוקדמת או התנשאות, ומכאן כוחה הגדול. האופי התל אביבי מערים פחות קשיים על ההיכרות ההדדית, דווקא כי שום דבר לא מחייב. המוטו כאן הוא "ליב אנד לת ליב" (חיה ותן לחיות), ובמסגרת הזו אנשים מוכנים לנסות ולהתנסות גם ביהדות".
למה אנחנו נתקלים בצמאון כזה גדול דווקא עכשיו?
"הצמאון שעליו אתה מדבר לא מאפיין את ת"א או את הציבור החילוני או את מדינת ישראל. זוהי מגמה עולמית של התפכחות מהפוסט-מודרניסטיות. אנשים נותרו ללא עוגן, ללא אמת וכולם מחפשים תשובה בכל מקום בעולם ובכל האומות. המקום הראשון שבו מחפשים משמעות הוא ברוח ובדת בפרט. זה מתבטא גם במקומות אחרים בעולם ובדתות אחרות, ובישראל זה מתרכז בעיקר בחזרה למסורת ולמנהגים של הסבא והסבתא"
לפני מספר חודשים, החליט רוני איילון לרוץ בבחירות למועצת העיר ת"א במסגרת רשימה עצמאית שאגדה את כל מסגרות הרוחניות לחילונים בעיר ושייצגה ואת בעלי התשובה. כששואלים אותו מדוע הוא בחר לעשות זאת והאם באמת יש מספיק בעלי תשובה בת"א שאפשר לתרגם אותם לכוח פוליטי, הוא קובע נחרצות שהתשובה היא "כן"
"ההחלטה לרוץ למועצת העיר ת"א נבעה מההכרה שיש מכנה משותף שיש לכל האנשים שמגיעים ללמוד במרכזים שבהם מלמדים אמונה בת"א, בין אם זה שורשים, ראש יהודי או אחרים. המכנה המשותף שלהם הוא שאין להם בית ואין להם הגדרה משל עצמם. זה סקטור שאפשר לכנות אותו אמוני או "מאמין", לא משנה איך הוא מגדיר את עצמו או באיזה שלב הוא נמצא בתשובה, אם בכלל. מצד שני, מאחר ומדובר באנשים חילונים, או כאלה שבאו מבתים חילונים, רובם לא יצביעו לרשימות דתיות. מדובר בציבור גדול שאיננו משויך לאף אחד, אבל יש לו צרכים ואין אף אחד שדואג לו. הרעיון היה לתרגם את הכוח של אותם בעלי תשובה, מכל הסוגים והמינים שחיים בת"א, לכוח פוליטי שהיה מסייע ומאפשר לדאוג להם ולצרכים שלהם. גם ברמה האמונית המהלך הזה היה חשוב משום שאנו עומדים על סיפו של דור משיח, ומי שמכיר בגודל השעה מתוך המציאות, יודע שצריכים לדאוג ולתכנן את העתיד."
אתה חסיד חרדי שגר באזור אולי הכי חילוני של ת"א, אתה לא חושש למשל לחינוך הילדים שלך?
"אני אגלה לך סוד: גם אבותינו שחיו בגלות לא הכירו מציאות של סביבה הומגנית שבה כולם שומרים שבת, צניעות וכשרות. הגויים שסביבם לא ממש שמרו על תרי"ג מצוות, ומסתבר שעדיין הם הצליחו לגדל יהודים טובים ומאמינים. מה שאני מנסה לומר הוא שמצב שבו אתה נדרש להתמודד עם סביבה המנוגדת לעיקרי אמונתך, מעולם לא היה זר ליהודים. אף פעם לא הייתה מציאות שבה כולם מסביב שומרים על הכל מכל כל. מהבחינה הזאת אני חושב שלחיים במציאות מורכבת, כמו זו של ת"א, יש יתרון ע"פ מקומות "דתיים" הומוגניים שמנסים למכור "אוירה דתית מתוקנת". אני רואה בזה סוג של אחיזת עיניים שבה מחנכים את הילדים שהאמת קיימת רק בבית ובחוץ יש שקר מוחלט. כשאני מסתכל על הילדים שלי ועל חברים שלהם שגרים במקומות אחרים "הומוגניים", אני מזהה אצל הילדים שלי חוסן נפשי. גם אברהם אבינו הזמין את האורחים שלו אליו הביתה. לא הייתה סלקציה. מצד שני הוא גם יודע לומר להם שאחרי שהאירוח יגמר הם ידרשו לקיים "אחר תעבורו". זה החינוך היהודי שאנחנו מאמינים בו. הכנסת אורחים אבל עם גבול ברור של עד איפה מכניסים לתוך הבית."
אנחנו רואים כיום, בעיקר באומנות ובמוזיקה, שבעלי תשובה תופסים נפח חשוב מאוד בהתעוררות ליהדות. מדוע זה קורה לדעתך?
"אנחנו מאמינים שעם ביאתו של המשיח תתגלה גם עבודה חדשה בבחינת "אור חדש על ציון תאיר". היחידים שמסוגלים לגלות את האור החדש הם מי שמבינים את האור והאמת שקיים גם בדבר הישן. זאת חכמה מאוד קטנה לרוץ לחדש ולהשליך את העבר. היחידים שמצליחים היום לברר את הדברים הטובים שבישן אבל גם לחדש ולהוציא אור גדול מכלים חדשים, הם בעלי תשובה. הם מסוגלים לכך משום שיש להם גבולות ברורים בחייהם, אבל הם גם חצו גבולות. זהו סוד כוחם וקסמם של בעלי התשובה, והסיבה בגללה רבים מזדהים עם האותנטיות שהם מביאים".
