ראיון עם הרב ביגל על רשמי סיורו בתאילנד לבחינת אפשרות להענקת כשרות של צהר למסעדה מקומית באמצעות מצלמות אינטרנט
לשם מה הרב נסע לתאילנד בשליחות צהר?
הנסיעה נולדה בעקבות פנייה של ישראלי שבבעלותו מסעדה "ישראלית" בתאילנד, שביקש לבדוק את אפשרות שתונפק לו תעודת כשרות ע"י רבני צהר. לאחר שבדקנו את הנושא התברר לנו כי בתאילנד פועלת, בהצלחה גדולה ובקידוש ה', מערכת של בתי חב"ד ופנינו אליהם שיתנו תעודת כשרות למסעדה זו (השוכנת בקרבת מקום לבית חב"ד בקו- סמוי). מכיוון שהדבר לא התאפשר (אנשי חב"ד דיברו על משגיח צמוד במשרה מלאה, דבר שאין ביכולתו של בעל המסעדה לעמוד בו), נסעתי לתאילנד לבדוק את אפשרות לבסס כשרות על מצלמות אינטרנטיות המפקחות על המסעדה ועל הנקודות החשובות שבה, כשדרכן ניתן לראות מה שמתרחש במסעדה הרחוקה גם מהארץ. כמובן שבלי שום קשר יהיה במקום משגיח שיפקח (יוצא ונכנס).
האם יש תקדים למצב בו מצלמות משמשות כמשגיחות כשרות?
מצלמות הם כלי מקובל כיום לפיקוח בענפים שונים ובכלל זה בתחום הכשרות, בנושא השגחה על החליבה. השגחת הכשרות הראשונה שמופיעה בהלכה היא ההשגחה על הנוכרי בשעת החליבה, כדי שלא יערבב בחלב הפרה גם חלב של בהמה טמאה. להלכה נפסק, שאין צורך במשגיח צמוד אלא מספיק שהמשגיח יוצא ונכנס במפתיע, מכיוון שהנוכרי חושש לערבב חלב אסור בחלב הפרה מחשש אולי יכנס היהודי ויראה אותו בקלקלתו. (שו"ע יו"ד קטו א ). תחום החליבה היה גם החלוץ בשימוש בטכנולוגיה הממוחשבת ובמצלמות אינטרנט, כאשר החולב אינו יודע מתי המשגיח רואה אותו ומתי לא, ולכן הוא חושש מלערבב את החלב. כך ניתן לפקח על חלב שחולב נוכרי גם מבלי להצמיד לו משגיח. כיום מפקחים כך גם על חליבה בשבת שתעשה לפי כללי ההלכה כאשר המשגיח אינו יכול לנסוע למשקים רחוקים. לא פעם גם במפעלי מזון ובמשחטות גדולות הרב האחראי על הכשרות מפקח על השוחטים והמשגיחים ע"י מצלמות.
אם כן מה החידוש בהשגחה ע"י מצלמות במסעדה?
במסעדה, שלא כמו במחלבה או מפעל, העבודה אינה קבועה ואחידה בכל הימים. לפעמים מבשלים יותר ולפעמים פחות, לעיתים מתחילים בשעות מוקדמות יותר, לעיתים בשעות מאוחרות. יש "הפתעות" בזמן העבודה בגלל שלפתע נגמר מוצר מסוים וצריך לקנותו בחוץ וכדומה. למסעדה חיים דינמיים ומשתנים ומצלמות לא יכולות לכסות את כל עבודת ההשגחה, ולהתאים את עצמן או מקומן לתנאים ולנסיבות המשתנים. כמו כן יש עבודות שאין אפשרות לפקח עליהם באמצעים אלקטרוניים כמו ניקוי ירק, אורז וקטניות מחרקים. לכן צריך משגיח אנושי שישלים את עבודת הפיקוח על הכשרות.
בתחרות שבין האדם למחשב מי עדיף, ברמה כללית ובפרט בתחום הכשרות?
אין ספק שמכונה שהורכבה ע"י בני אדם אינה יכולה להשתוות לבני אדם שנבראו ע"י בורא העולם בצלם אלוקים. המכונה יכולה להיות לאדם לעזר בתחומים רבים בהם האדם מוגבל ביכולות שלו. בתחום הכשרות, המצלמה נמצאת במקום 24 שעות ביממה ובכל ימות השנה היא אינה צריכה לצאת לאכול, לישון או לשאר הצרכים הפיזיולוגיים של האדם. המצלמה יכולה "להנציח" תמונות מהעבר, עם המצלמה אי אפשר להתווכח, המצלמה אינה "טועה" ועוד מעלות רבות. לעומת זאת אין למצלמה ולמחשב תבונה ואין להם אפשרויות תמרון והסתגלות לשינויים (בחירה חופשית) כמו שיש לאדם.
עם אלו תובנות חזר הרב מביקורו בתאילנד?
מעבר לנושא הכשרות, התוודעתי לכמות הגדולה של יהודים המטיילים בתאילנד בכלל ובאיים קו סמוי וקו פאנגן בפרט. ברחובות, תלויים שלטי פרסומת רבים הכתובים בעברית, לטובת המבקרים הישראלים. למרות המרחק הגדול גם מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינה רוחנית, יש דרישה גדולה מאד של יהודים, שנראים רחוקים מאד מיהדות, למזון כשר, וזה כשלעצמו מחזה מרגש ומרנין מאד (מבלי להתייחס לשאלה ההלכתית של יציאה לחו"ל לשם טיול). חבר'ה צעירים שבאו "להיזרק" בקו סמוי ובקו פאנגן באים למסעדה הישראלית הכשרה ומתעניינים בכשרות. מסעדה ישראלית כשרה מהווה גם מוקד משיכה לישראלים שבאים ומוכנים לשמוע על יהדות יותר משהיו פתוחים לשמוע בארצנו הקדושה. בתי חב"ד הפזורים בעולם התחילו כמסעדות כשרות והפכו למוקד משיכה ליהדות. ובעקבות זאת גם אנו מחפשים מתכונת משלבת של שליחים, משגיחים. אנו מחפשים שליחים שימלאו הן את תפקיד משגיחי הכשרות והן את התפקיד של קירוב יהודים רחוקים. אני מקווה שזה מה שיקרה גם במסעדות הכשרות האחרות שיפתחו בתאילנד ויצא הפסדם, של המטיילים שיצאו "להיזרק" בחו"ל, בשכרם, שיתקרבו ליהדות ולבורא העולם.
בוועד הכשרות של צהר מחפשים זוגות צעירים המוכנים לצאת לשליחות חשובה זו לתקופה של כחצי שנה (בגלל הרמה הרוחנית הירודה והפיתויים הרבים באיים אלו, העניין אינו מתאים לרווקים). לפרטים ניתן להתקשר לרב ביגל בטלפון: 052-2391763
