תרמו לצהר

למי יש יום הולדת ?

מאת ד"ר דניאל גוטליב

לא ברור מהיכן וכיצד נולדו המנהגים הקשורים בימי הולדת כמו שירים, מסיבות, עוגות, נרות, מתנות וברכות. אמנם ביהדות מצינו ציון ימי הולדת של אנשים מרכזיים כמו משה רבנו ודוד המלך. בר"ה אנו מציינים את יום הולדתו של העולם, יום הרת עולם. גם בחסידות נתנו משקל רב ליום הולדתו של אדם ואף נהגו לציין זאת בצורה משמעותית ומיוחדת. אולם שורשיו של המנהג המוכר לנו כחגיגת יום הולדת, נותר עלום.

כך או אחרת, ברור כי ללא כל קשר לאופן שבו הוא נחגג, יום הולדת הפך לעניין פופולארי מאחר והוא נושא בקרבו מהות. זהו ציון דרך שלא ניתן להתעלם ממנו.

יום ההולדת מהווה הזדמנות לעצור לרגע בצד לצורך חשבון נפש ולהרהר באירועי השנה החולפת. חשבון נפש זה נעשה בראש וראשונה על ידי בעל השמחה. חשבון נפש מתקשר לרוב עם ר"ה ויוכ"פ, אולם גם יום ההולדת דורש מאתנו זאת, מעצם הידיעה כי עוד שנה חלפה. זהו הזמן לסקור את ההצלחות והכישלונות ולחשוב היכן אנו עומדים בהשוואה למקום בו היינו רוצים להיות.

סקירה זו איננה רק של בעל יום ההולדת, כי אם גם של האנשים הקרובים אליו. עבורם זוהי הזדמנות להכיר תודה ולהודות לו על דברים שעשה עבורם בשנה שחלפה. מעטים הרגעים בהם מתאפשר לנו בצורה ממוסדת להכיר טובה. לעיתים, המתנות שאנו מביאים ליום ההולדת הם יותר הוקרת תודה מתשורה ליום ההולדת. תודה על אהבה, נתינה ועוד.

יום ההולדת מציין גם את הדוגמא האישית שכל אדם מעמיד לסביבתו. ההתמקדות בדמותו של אדם אחד, מסייעת לסובבים אותו להיות מודעים, ולו לשעה קלה, לכל הדברים שבדרך כלל נראים מובנים מאליהם. אנו מכוונים את תשומת ליבנו לבעל יום ההולדת, אולם "על הדרך" אנו לומדים משהו על עצמנו ועל הדרך להשיג את הדברים אליהם אנו שואפים למרות המכשולים והתסכולים בדרך.

עבור ילדים קטנים יום ההולדת הוא הזדמנות להרגיש מיוחד לפחות יום אחד בשנה. זוהי תחושה חשובה לחיזוק הדימוי העצמי. כשאנו גדלים, בלונים ועוגות מקושטות כבר לא כ"כ מחזקים לנו את הדימוי העצמי, אולם עצם תשומת הלב של אנשים לתאריך מעניקה לנו את ההרגשה והידיעה כי אנו חשובים ויקרים. ידיעה זו בהחלט מחזקת את הדימוי העצמי של כל אחד, ולזה כל אחד נזקק, גדול כקטן.

ככל שאדם מתבגר הוא מצפה פחות ליום ההולדת, אולם מאידך יום ההולדת מקבל משמעות גוברת משנה לשנה. עבור אדם מבוגר ליום ההולדת יש משמעות אישית כבדה. כשאנשים מגיעים לשנות השבעים והשמונים בחייהם הם יודעים הרבה יותר טוב מרובנו להעריך כל יום נוסף שניתן להם. כל יום בחיים הוא כמו מתנה. ההצהרה היומיומית "שהחזרת בי נשמתי" כבר איננה מובנית מאליה. דבר זה מופיע גם במסכת מועד קטן (כח.) כי כאשר האדם זוכה להגיע לגיל מתקדם, עליו להבין את המשמעות העמוקה שבעניין ולתת את ההודאה הראויה על כך.

השמחה האמיתית בימי הולדת איננה נובעת, אם כן מהשירים ומהעוגות, כי אם מהבנת המשמעות של סגירת שנה נוספת בחיים.

מאמר זה מוקדש לאבי המציין השבת את הגיעו לגבורות.

 

ד"ר דניאל גוטליב הוא פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי ומשמש כמנהל הקליני של מכון שינוי בהרצליה