צהר –
לימודי יהדות, דת, חגים, ערכים
 
חיפוש בכתב העת



חפש

בוא להיות שותף בשיח התורני הציוני דתי של מדינת ישראל

כתב העת "צהר" אשר ראה אור לראשונה בסתיו תש"ס תפס עד מהרה את מקומו ככתב העת המוביל של הציונות הדתית ומאופיין בהעלאה לדיון ציבורי נושאים העומדים על סדר יומה של הציונות הדתית בכלל ושל מדינת ישראל בפרט, תוך גישה תורנית ממלכתית.
כתב העת מהווה בימה מרכזית המאחדת את הזרמים השונים בציונות הדתית וחשובי הרבנים ודמויות מרכזיות מהציונות הדתית נוטלים חלק בברורים רעיוניים בין דפיו .
בכתב העת מדורים שונים כגון :תלמוד, הלכה, תנ"ך , חברה ,חינוך אמונה, מחשבה וציונות דתית.
כתב העת תופס מקום מיוחד בנוף המגוון של ביטאונים מסוג זה, הן בשל מגוון הנושאים שבהם הוא עוסק, והן בשל הרלוונטיות של המאמרים המתפרסמים בו להיבטים הרבים של החברה האורתודוכסית בישראל.
"להתרשמותי, אין ל"צהר" אח ורע בין כתבי העת המקבילים, מבחינת היקף הנושאים והגיוון." [פרופ' דניאל שפרבר – מתוך הערכה לכתב העת צהר]

באתר האינטרנט תוכלו למצוא את מגוון המאמרים אשר התפרסמו בכתב העת בשנים האחרונות

כתב העת- דבר העורך




עולם התורה שלנו צמא להתחדשות. גם אם אין אתנו יודע איך ומה, קיימת תחושה כללית שדרושה פריצת דרך, התרעננות רוחנית, שבלעדיה יש חשש לדריכה במקום ולנסיגה. התמודדויות חדשות ואתגרים שהזמן גרמם דורשים מענה. בעיות חינוכיות ושאלות רוחניות ומעשיות תובעות את פתרונן. הצורך בליכוד הציבור התורני הציוני - דחוף.בכך נפתח דבר העורך לגיליון הראשון של 'צהר'. שנים אלו - מלאות תהפוכות הן: בעולם, בארץ ובמדינה, ואף בתוך הציבור הדתי. שאלות רבות שואלים אנו את עצמנו. האם יהיה בכוחה של מדינת ישראל לספק מקלט בטוח ליהודים החיים בה? האם יש בכוחה להגשים את חזון נביאי ישראל, כאשר המציאות מראה, לכאורה, את ההיפך, הן מן ההיבטים הקיומיים והן מן ההיבטים הערכיים? ומהו, בכלל, חזון זה של הקמת "ממלכת כוהנים וגוי קדוש"? האם יש מי שיודע לתרגם אותו לשפת היישום המעשי? האם יש מי שיודע להתוות את הדרך כיצד להגיע אל יישום זה, או למצער, להתקדם בדרך אליו? ומהי דרכה של הציונות הדתית לדורותיה, לאור כל מה שקורה? כיצד עלינו להתמודד עם השאלות החינוכיות הכבדות המטרידות אותנו, ובמרכזן שאלת החינוך לאהבת תורה ולאמונת התורה? כיצד נכון ללמוד וללמד תנ"ך ואגדה? כיצד להבין את דרכי החשיבה של חז"ל ואת עקרונות החשיבה והפסיקה ההלכתית? כיצד עלינו להתמודד עם השינויים החלים במעמד האשה ודורשים בירור מחודש בתוך עולמה של תורה? כיצד עלינו לבנות את מערכת היחסים עם אחים שאינם שומרי מצוות, ברמת היחס הערכי והנפשי, ואף ברמה הממלכתית, ביחסי תורה ומדינה? אכן נמצאים אנו, כחלק בלתי נפרד מן החברה הישראלית וכחלק מן האנושות, בתקופה גדולה של בירור דרכו של העם, ואף העולם כולו. כמה וכמה סוגיות העומדות במרכז סדר יומה של הציונות הדתית,ואכן מעל דפי 'צהר' עלו ונתבררו תוך ויכוח בין מרכיבים שונים של עולמנו התורני. ככל שעובר הזמן, עוסקים אנו בשאלות יותר מהותיות ואף יותר כואבות. בגיליון משתתפים רבנים ותלמידים, אנשי ישיבות עם אנשי אקדמיה, מכל חלקי הציבור הדתי-לאומי, ובכך אנו מתברכים. בירור הדרך נעשה מתוך חילוקי דעות, שלעיתים הם מתונים ולעתים נוקבים, ואף חריפים, ומתוך מאמץ כן לשמור על כבודם של כל המשתתפים. כדרכה של תקופה גדולה, דומה כי השאלות גדולות ומחייבות תשובות גדולות לא פחות. על כן לא קל למצוא סמכות רוחנית אחת שתתן את התשובות המלאות לכל השאלות. אדרבה, "תשועה ברוב יועץ". האמת הגדולה נחלקת לחלקים רבים, והיא מתבררת דווקא מתוך הבעת דעות שונות על ידי כותבים שונים. מי שעיין בכל המאמרים, התגובות והתגובות לתגובות העוסקים בנושא מסויים - יכול היה להקיף את הנושא מנקודות מבט שונות, ולהסיק את המסקנה המתבקשת עבורו. זהו תפקידו של בטאון 'צהר': להוות במה לבירור השאלות העומדות על הפרק, תוך עימות בין דעות שונות, שרק צירופן ביחד יכול לתת את התמונה היותר שלמה. על כן כה חשובות התגובות למאמרים, הן התגובות הנקודתיות הבאות על אתר כ"הערות עורך", והן תגובותיהם של הקוראים (והתגובות לתגובות), המגיעות אל הגיליון העוקב. לא קצרה היא דרכנו. ועם זאת לא תקצר גם רוחנו. השאיפות גבוהות , והביצוע - קמעא קמעא. לנגד עינינו - דבריו של הרב משה צבי נריה זצ"ל: גדולים, החלומים חלומות גדולים, הופכים חלומות למציאות. גדולים, העוסקים במעשים קטנים, הופכים את המעשים לגדולים. ברם... קטנים, החולמים על גדולות, ואינם עוסקים אפילו בקטנות - מבלי עולם הם; שכן, החלומות נשארים בחלומם, הקטנים - בקטנותם, והעולם - בתוהו ובוהו.

(הרב עזריאל אריאל)


     
     
יהדות כיפה