גישור ומה שבניהם

עורך הדין חנן אדד מסביר על גישור, על הסכמים ועל הרצון לאיזון שדווקא מחריב את היחסים בין בני הזוג. האם ניתן להתחייב משפטית על תקשורת בין בני זוג? מדוע קל לאנשים לחתום על מסמך "אני אוהב אותך" מבלי לחשוב על מה שהוא מחייב אותם? מה הוא הסוד הגדול שזוגות רבים הנמצאים בתחילת דרכם אינם מודעים לו?

חנן, הבה נתחיל מן הסוף: מה משיג זוג החותם על הסכם קדם נישואין כמו הסכמאהבה?

תקשורת.

זG2ZSH1CZMNה הכול? הסבר בבקשה.

הגורם העיקרי לניהול סכסוכי גירושים ממושכים ו"עקובים מדם" הוא היעדר תקשורת בין בני הזוג. יש זוגות שיש ביניהם תקשורת טובה למרות הכול. זוגות אלו יצליחו לקיים קשר טוב גם לאחר הגירושין, גם אם הגירושין עצמם מקורם באירועים היוצרים חוסר אמון מוחלט כמו בגידה. מכאן החשיבות של חתימה על מסמך המחייב את בני הזוג שנישואים עלו על שרטון לפנות תחילה לגישור, ומכאן גם התקשורת.

בני זוג העומדים לפני חתונתם אינם חושבים על האפשרות שייפרדו, ואם כך איך מגיעים אותם לחתום על ההסכם?

בני הזוג אינם באים לייעוץ בעניינים אלה בגיל צעיר. על פי רוב, הדבר מתרחש בגיל מאוחר יותר או כתוצאה מבקשת ההורים. פעמים רבות בני הזוג חושבים שבגלל שאין להם נכסים, אין להם סיבה לחשוב על תקלות בעתיד.

מטפלת משפחתית אמרה לי שטעות לערב את ההורים בענייני הסכם קדם נישואין.

אני יכול להבין את ההיגיון שבדבריה. בגיל צעיר יחסית, יש נטייה "לעשות להפך" בשלב שהם יוצאים מן הקן המשפחתי. אדם בשנות העשרים לחייו עלול לחשוב: למה לי להקשיב למי שמנסה למשוך אותי חזרה אל הקן? הניסיון של המבוגרים אינו מחלחל לדור הבא. לכן אני סבור שהייעוץ בשלב ההכנה לנישואין צריך להינתן על ידי אדם שאינו שייך למעגל המשפחתי הקרוב של בני הזוג ובאופן שייראה בלתי תלוי.

רבני "צהר" למשל מדווחים על קושי מסויים להעלות את עניין ההסכם בפני זוגות צעירים הבטוחים באהבתם.

ייתכן מאוד שכדאי לרבנים שלא עולה בידם להסביר לבני הזוג את חשיבות החתימה על ההסכם לנסות להפנות אותם לסמכות משפטית שתצטייר בעיניהם כאוטוריטה משפטית.

רבים חותמים בלא היסוס על הכתובה, שהיא מסמך משפטי מחייב, אף על פי שהיא כתוב בארמית, שפה שרוב החותמים על הכתובה אינם מסוגלים להבין אותה.

נכון. ודווקא משום שאינם מבינים מה כתוב בכתובה, קל להם יותר לחתום עליה. אנשים מתייחסים לחתימה על הכתובה כאל חתימה על ההצהרה "אני אוהב אותך" ולא כאל מסמך משפטי מחייב. מקובל לחתום? גם אנחנו חותמים. אבל אתה מחתים אותם על מסמך אחר, הם חושבים שוב ושוב. האהבה אינה דבר שחושבים עליו.

נניח שעקרונית בני הזוג מסכימים שיש צורך בחתימה על הסכם. למה להחליט דווקא עכשיו?

היתרון בהחלטה לפני הנישואין נעוץ בהתחייבות לתקשורת עתידית בזמן שהדבר מאוד לא נוח. כפי שאמרתי בתחילה, הבעיה העיקרית בגירושין היא תקשורת לקויה אם שאינה קיימת. הגישור מחייב תקשורת. נוסף על זה, אין שום סיכון להתחייב על תקשורת בשלב הזה, מפני שמדובר רק בישיבות אחדות שייעשה בהן ניסיון לגשר בין בני הזוג. אני סבור שזה הכרחי, משום שהתקשורת בעת הגישור בין בני הזוג עשוי להוביל אותם להתמודד עם המשבר ולא לפרק את התא המשפחתי.

מה לדעתך מבטל את התקשורת שהייתה בין בני הזוג?

הבעיה העיקרית שאני נתקל בה כמגשר היא הרצון לאיזון. כלומר, שאחד הצדדים אומר: אם מישהו פגע בי, הוא צריך להיפגע. אני נתקל הרבה בתופעה שבה כל אחד מבני הזוג חי את הנרטיב שלו, שהוא נפגע על ידי בן הזוג האחר, ואין זה משנה לגביו אם הנרטיב הזה משרת אותו או מזיק לו. כל זה עוד לפני הפגיעה בילדים.

4PB04KUSBVאבל הרצון להחזיר מכה בשם האיזון קיים רק בפרק הזמן של סכסוך הגירושין.

ממש לא. תחושות חוסר איזון וצדק נמשכות לעתים קרובות מדי אפילו כמה שנים, גם אחרי החתימה על הסכם הגירושין. מציאות זו מביאה להמשך הסכסוך בין בני הזוג. לא מעט מקרי גישור שאני מטפל בהם, הם לאחר שכבר נחתם ההסכם וניתן הגט.

מה לדעתך לא ברור לזוגות הנישאים, שאילו היו מבינים אותו טוב יותר, היה מביא אותם להיות מוכנים יותר להמשך דרכם?

אני חושב שהסוד הגדול הוא שיש בחיי בני הזוג מעגל קבוע של משברים. למרבה הצער, אין מדובר בדבר שמישהו נכנס אליו לפני החתונה, אף על פי שמערכת הנישואין היא משברית מטבעה. למשברים יש נקודות ציון קבועות פחות או יותר כגון: משבר היציאה מן הבית בעקבות הנישואים, משבר הילד הראשון, משברי גיל ההתבגרות של הילדים, משבר גיל הארבעים בעיקר אצל גברים ועוד.

אבל כשאתה אומר לאדם צעיר שהוא נכנס למערכת משברית מטבעה, האם הדבר מעניין אותו? אולי ברמה התאורטית הוא מבין את זה, אבל ברמה המעשית, האם ניתן להביא אותו לנקוט צעד העתיד למנוע ממנו התדיינות בבתי משפט באמצעות עורכי דין?

ודאי. בין יתר המחוייבויות של בני הזוג שהם מתחייבים עליהן לפני נישואיהם, גם המחויבות לפתור משברים צריכה להיות ברורה. הכנה כזו צריכה להיות גם מעשית ולא רק תאורטית. חתימה על הסכם טרום נישואין כמו הסכמאהבה היא בהחלט חלק מן ההכנה המעשית.

 

עורך הדין חנן אדד מתמחה בענייני גישור ומשפחה, ובמהלך השנים האחרונות נטל חלק בעשרות הליכי גישור.


Warning: count(): Parameter must be an array or an object that implements Countable in /home/tzohar/domains/tzohar.org.il/public_html/heskemeahava2/wp-includes/class-wp-comment-query.php on line 399