תרמו לצהר

ניחום אבלים בבית משפחה שכולה שאינכם מכירים

מאת הרב צחי להמן

מטרת הביקור לתת כח, להביע הזדהות וניחומים.

ביקור יכול להיות קצר. לחלק מהמשפחות יתאים ביקור קצר וחלק ביקור ארוך יותר. בכל מקרה עצם הביקור מעביר את המסרים  גם ללא מילים.

כדאי ששני בני הזוג יחד יקיימו את  הביקור, לכל אחד יש את האיכות והיכולות שלו, וביקור של שני בני הזוג יחד פותח יותר אופציות לקשר ומקרין חום ומשפחתיות.

מומלץ להגיע בשעות היום עת פחות עמוס. אף אצל ציבור חילוני, ללא קשר לתפילות מנחה וערבית, בשעות הערב יותר עמוס היות וזה אחרי שעות העבודה.

לעיתים יקח זמן עד שיווצר קשר עם מישהו מהאבלים או מהמשפחה. אם הסיטואציה לא יוצרת קשר ניתן לפתוח במשפט כמו "שלום אני  ____, ואני הרב של _____ (שם קהילה, שם בית ספר וכו'). לא זכיתי להכיר את ________ (שם החלל) כלל, אך הרגשתי רצון עמוק פשוט לבוא ולהיות אתכם".

בדרך כלל הדבר החשוב ביותר הוא להקשיב. מה שמעודד ומעורר אנשים לדבר אלו שאלות. שאלות קצרות, פשוטות ופתוחות. להתעניין בשלב ראשון בסיפור הקרב ובתקרית שבה נפל החלל, ואח"כ בשלומו של האבל ושאר בני המשפחה. ניתן להתעניין גם בחייו של החלל: איפה למד/עבד? מה אהב? מה היו תוכניותיו? וכד'

ככלל ניחומים אינו שיכנוע אלא הכלה של הכאב וצער וניסיון עדין לפתוח פתח של תקוה ומשמעות.

שפת הגוף מאד חשובה. הבעת השתתפות בכאב בהבעת פנים מאד משפיעה ומקשרת.

במידת האפשר חיבוק או תפיחה על השכם מאד משמעותיים, אפילו החזקה של היד וכד'.

אפשר לשאול האם יש משהו שאתם יכולים לסייע. אולי יש מישהו מבני המשפחה שטוב יהיה לו לדבר איתכם, רק אם יש וודאות שזה מתאים ניתן להציע שיעור במהלך השבעה או בסופה. ככלל צריך להיזהר מאד מלעורר תחושה שהדתיים מנסים "לנצל" את האבלות למשהו דתי.

לסיום ניתן לשאול האם ירצו ביקור נוסף ולהשאיר את מספר הטלפון שלכם כמענה לכל שאלה או צורך שיתעורר בהמשך.

אלו רק כמה עקרונות כלליים ובפועל הדבר החשוב הוא להרגיש את מי שמבקרים אותו, מצבו וצרכיו.

אנו סמוכים ובטוחים שרצון טוב מעורר בסייעא דשמיא. 

 

הרב צחי להמן, יו"ר עמית ארגון רבני צהר