תרמו לצהר

רק כך תהיה חלקת תפקידים בין האיש לאשה

מאת הרב בני פרל

רק פרשנות

באתי לרשום מבט אחר על מקומם של בני הזוג, באתי לתאר את הרדיקאליות של רבקה, את נקיטת היוזמות של רחל ולאה, את הפעילות יוצאת הדופן של תמר ואפילו את דבריו של ריבונו של עולם בכבודו ובעצמו: "כל אשרתאמר אליךשרה שמע בקולה". אבל הלא ברור שמייד ייכתב מאמר שכנגד לאמור: "ושרה יושבת פתח האוהל", ומכאן שמקומן של נשים באוהל וכיוצא בזה.

כי לגמרי ברור שאת סדר המשפחה, מעמד האישה, ושלל תורות המגדר אפשרלשלול ואפשרגם לאשר, וכל זה, בדיוק מאותן פרשיות ופסוקים. הפרשנות רחבה וגמישה. מהותה היא דעתו של המפרש ולא תוכן הטקסט.

 

מה מבהיל בשוויון?

מה מביא פרשנים ורבנים להעמיד כל בן זוג במקומו? להציב למשפחה סדר תפקידים ברור?  סדר התפקידים הוא מצב היררכי שיש בו למעלה ולמטה, יש בו קיבוע והגדרה. העולם הדתי, יסודו בהיררכיה, יש למעלה ויש למטה, יש ריבונו של עולם ויש עולם. בתפיסה הדתית הרגילה, מציאות שוויונית היא יצירה מבהילה, מפרקת סדרים. מציאות משפחתית היא זעיר אנפין לתפיסת עולם כוללת. במילים אחרות: אם המציאות אינה פטריארכאלית, אזי אין היררכיית בורא נברא, איש אישה, אדון ועבד וגם לא רבנים וגדולי תורה מול הכפופים להם. (אגב, תפיסה זו, הרואה קשרבין התחום האישי לתחום הציבורי, היא מאושיות התיאוריות הפמיניסטיות, כשבלשונן נקרא הדבר: "האישי הוא הפוליטי")

רבנים ומורים רבים מנסים לשמר ולסדר את המשפחה על ידי הגדרות ברורות: "כך תפקידה של האישה", "זהו מעמדו של האיש". אלא שבעת הזו המסדרים אינם אלא מן המתמיהים. עירוב התפקידים הוא נחלת תיאוריות שוויון הבאות להיטיב עם הבריות ולהרבות צדק. אולם עירוב תפקידים הוא גם נחלת האברךשרעייתו יוצאת לפרנס ונמצא שעבודות הבית מוטלות עליו. כורח מציאות התקופה, מהפכת הכול, סידור העבודה משפחתי, כמו גם כל מדרג המעמדות, הופך את חלוקת התפקידים במשפחה לרעיון רחוק מחיי המציאות.

זמן הגאולה הוא זמן שבו הקב"ה מתאווה לשכון בתחתונים, שבו יש בורא ונברא, אולם אין ניכור היררכי בניהם. (על יסודות תיאוריות השוויון בתפיסת הגאולה החסידית, ראה מאמרו של ניל מנוסי בתוך הספר "שני המאורות" בהוצאת ישיבת שיח)

 

ומה אומרת על כך ההלכה

ההלכה אומרת שאישה צריכה לרחוץ רגלי בעלה, ואם תסרב, כופים אותה בשוט. (ע"פ רמב"ם, הלכות אישות, פרק כ"א).  האם נמצא היום פוסק הלכה אחד שיפסוק כך? הלא עצמת ההלכה היא בהיותה נתונה לחכמי כל דור להורות צדק. משום כך חכמי דורנו, צריכים להתבונן בדורנו.

 

והוא ימשול בך

המילים שבכותרת הן כמובן לא מצווה, אלא תוצאה של חטא: "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ". התיקון הוא שאף אחד לא מושל. הוא משתוקק כפי שהיא משתוקקת, והוא מושל כפי שהיא מושלת וממילא בטלים יחסי הכוח ובאים וקרבים התיקון והצדק.

 

ומהו הסדר הראוי במשפחה?

ייתכן ובאנו לזמן שבו נאפשרלבני הזוג בעצמם להחליט מה הוא הסדר הראוי. שיקבעו הם מה מתאים להם. שישבו באחווה ורעות, כשם שברכנו אותם ביום חתונתם, ויסדירו לעצמם את הדבר הראוי להם מכול. כי אין שום אחווה ואין שום רעות בכפיית ההגדרות.

 

וכיצד תתפרש הפרשה?

כך היא תתפרש: לא הרי הזוגיות של אברהם ושרה כזוגיות של יצחק ורבקה, ולא זו כזוגיות של יעקב רחל ולאה. הצד השווה שבכולן הוא שאין בהן שום צד שווה… ללמדך שכל משפחה יש לה את הסדר הראוי לה.  

 

הרב בני פרל הוא ראש הישיבה לאמנויות ומדעים "בר אילן" בתל אביב