כפי שכתבנו בפינה של שבוע שעבר, כלי שנקנה מנוכרים או שיוצר בידי נוכרים, גם אם הוא חדש ולא היה בשימוש מעולם (כלומר אינו טרף) יש להטבילו במקווה או בנהר או מעיין. טבילה זו מוציאה אותו מידי חזקת כלי טמא של נוכרים והופכת אותו לכלי טהור הראוי לשימוש אצל יהודים. כלי משומש שהוא גם טרף, חוץ מההטבלה יש להקדים לו הכשרה ברותחים או באש, לפי הכלל כבולעו כך פולטו. הכשרה זו נדרשת גם אם הכלי הוא של יהודי ונטרף, בין במזיד בין בשוגג. ההבדל היחיד הוא שאין צורך להטביל את הכלי לאחר הכשרתו.
הטבלת כלים חשמליים
לעיתים לא ניתן להטביל כלים מאחת הסיבות הבאות: א. בכלי ישנם רכיבים או חלקים חשמליים שעלולים להתקלקל בהטבלה. ב. הכלי גדול מידי ולא ניתן להטבילו. ג. אין מקווה זמין ולכן אין אפשרות להטביל. במקרים אלו ניתן להשמיש כלי שנקנה מנוכרי באחת משלש הדרכים הבאות:
א. ניתן לתת את הכלי במתנה לנוכרי ולקבל אותו ממנו בהשאלה. בצורה זו הכלי איננו נזקק להטבלה מאחר וכלי של נוכרי אינו חייב בטהרת טבילה גם אם יהודי שאל אותו.
ב. לתת לנוכרי במתנה חלק מהכלי וע"י כך להפוך אותו לשותף בכלי, דבר שפוטר את הכלי מטבילה מאחר שאינו שייך ליהודי בלבד. ( )
ג. במקרה של כלי חשמלי, ניתן לתת לחשמלאי יהודי לפרק את הכלי עד למצב שלא ניתן להשתמש בו, ואז להרכיבו מחדש. במקרה שכזה יחשב הכלי כאילו נגמרה עשייתו בידי יהודי ולכן אינו חייב בטבילה.
יחד עם זאת, מצינו גם כאלו הנוהגים להטביל כלים חשמליים במקווה ולאחר מכן לייבשם היטב. שיטה זו אינה מומלצת מאחר והטבילה עלולה לקלקל את המכשיר. על כל פנים, מי שבוחר בכל זאת להטביל כלים חדשים עליו לדעת כי אין אפשרות לטהר כלים חשמליים ע"י הטבלת חלק מהכלי (רק החלק שאינו חשמלי) או באמצעות אטימה של החלקים החשמליים מהמים. הטבילה צריכה להיות בשלמות וללא כל חציצה, גם במכשירים חשמליים
הטבלת כלי לאחסון מזון
מזון הנקנה בכלים כמו קופסאות שימורים, צנצנות ובקבוקים, אין צורך להוציא מהם את המזון ולהטביל את הכלי בכדי להשתמש בו, אלא מותר לאכול מתוך הכלי גם ללא טבילה מאחר והוא נחשב כאריזה ולא ככלי. אולם אם רוצה לחמם את המזון בכלי זה (כלומר הכלי כסר איננו משמש רק לאחסון אלא גם לבישול) מבלי לפתוח אותו, הרי שיש להטביל את הכלי אם הוא מתוצרת חוץ.
יש מי שהתיר לחמם את האוכל גם מבלי לפתוח אולם אוסר לחמם בו לאחר הפתיחה (דעת הגרש"ז אוירבך זצ"ל מובאת בטבילת כלים עמוד קד ). יש גם מי שפסק להיפך שקופסת שימורים שנפתחה ע"י יהודי אינה צריכה טבילה ואף אפשר להשתמש בה שימוש חוזר, וזאת מאחר שפתיחת הכלי היא גמר מלאכתו וכלי שנגמרה עשייתו ע"י יהודי אינו צריך טבילה (ציץ אליעזר ח כו אגרות משה יו"ד ב מ). כלי שלא נפתח ע"י יהודי כמו בקבוקים וצנצנות, אם רוצה להשתמש בשימוש חוזר לאחסון מזון אחר, יש אומרים שצריך להטביל את הכלי לפני השימוש החוזר (פרי השדה ג קט. חלקת יואב ב נז. ועוד ) ויש אומרים שאין צורך להטבילו מאחר והגוי עשה בכלי שימוש רק לאחסון, בעוד שהיהודי הוא זה שנותן לאריזה דין של כלי וזהו גמר עשייתו (ציץ אליעזר ח כו. אגרות משה יו"ד ב מ). לכן בכלי זכוכית שטבילתם היא רק מדרבנן, נלך לפי הכלל שספק דרבנן לקולא ולא נצריך הטבלה של צנצנות או בקבוקים, בפרט כשהשימוש החוזר בהם הוא לאחסון מזון ולא לבישול או הגשה, שאז יש כאן ספק נוסף אם צריך להטביל את הכלי מאחר והוא משמש ככלי אחסון ובספק כפול (ספק ספיקא) פוסקים לקולא גם באיסור תורה (רמב"ם טומאת מת ט יב ערוך השולחן או"ח קעה ועוד). אשר על כן אין צריך להטביל כלים אלו גם אם הם כלי מתכת, והמהדרין להטביל גם כלים אלו יש להם על מי לסמוך כנ"ל.
יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיתקיימו בנו דברי הנביא:וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. (יחזקאל לו כה)
הרב משה ביגל הוא רבה של מיתר ומרבני 'צהר'. שאלות ניתן להפנות ל: mbiegel53@gmail.com
