לב שומע

עם סיומם של החגים נסוגים ונבלעים להם זיכרונות וחוויות המועדים, אולם ראוי לקחת מהם צידה לדרך הארוכה שלפנינו. בשנה שחלפה הוקדשו המאמרים במדור זה לפרשיות השבוע. בשנה הקרובה אני מבקש להתמקד במאמרי במגילת קהלת אותה קראנו בשבת חול המועד סוכות. אמנם ישנם אנשים אשר עבורם קריאת מגילה זו, שהיא הארוכה מבין כל חמשת המגילות, הוא עניין של טורח ואולי אף שעמום. מאידך מי שמתפעם ממגילת קהלת, כמעט אף פעם לא מסוגל לעמוד על מהותם של כל המסרים העמוקים –  החינוכיים, הפסיכולוגיים והערכיים שבה. מדובר באוצר גדול שראוי להקדיש לו זמן לטובת חיינו האישיים, המשפחתיים והקהילתיים.

ספר קהלת אשר, ככל הנראה, נכתב בערוב ימיו של שלמה המלך, מתאפיינת באווירה סגרירית ואולי אף דכאונית. זאת ועוד: במגילה ישנם ניגודים וסתירות שבגינם היא כמעט ונגנזה בכדי שלא תביא את האדם לכלל כפירה. אולם, דווקא הניגודים והסתירות לכאורה, העולים מדבריו של קהלת הם אלו הנוגעים למהות חיינו ולהתמודדות עם הטוב והרע, החכם והטיפשי, הערכי והמושחת, האהבה והשנאה. כל כמה שאולי נרצה "לגנוז" את ההתמודדות עם כל אלה, הדבר לא מתאפשר לנו.

כבר בפסוק הראשון של ספר קהלת, אנו מתבשרים על מהות החכמה של שלמה ועל המסורת החינוכית שלו. על כך מאיר ה"מצודת ציון" כי השם קהלת "הוא עניין קיבוץ ואסיפה. עד שקיהל הדעות המנוגדות לצרף וללבן צודק מהבלתי צודק". על משנתו החינוכית אומר ה"תורה תמימה": " דבאמת כל דבריו צודקים וראויים למי שאמרם, מאחר שהוא בן דוד, בן מלך וחכם וצדיק, ובודאי הפרי לא ייפול רחוק מהעץ…" חלק מחכמתו של שלמה לא הייתה רק בידע שהוא רכש, כי אם ביכולת שלו להיות פתוח לדעות, גופי ידע וגישות רבים ולאחר מכן לבדוק את כולם ולסנן את הנכון מהלא נכון ואת העיקר מהטפל.  אולם מעבר לידע ומעבר ליכולת לברור את הנכון מהלא נכון, חכמתו של שלמה התאפיינה גם ברגישות. לא בכדי כאשר נשאל שלמה על ידי הקב"ה בספר מלכים מה הוא רוצה, הוא ביקש "ונתת לעבדך לב שומע…" וכן גם בהמשך כתוב "וייתן אלוקים חכמה לשלמה…ותבונה הרבה מאד ורוחב לב…" מעניין כי מקור ומקום חכמתו של שלמה לא היה בראש ובשכל כי אם בלב, איבר בגוף המזוהה – גם היום עם כל הידע הפיסיולוגי המתקדם שלנו – בתור מקום הרגש, האהבה והאמפתיה (ולא המערכת הלמבית שבמוח). בלשון בת ימינו אנו נאמר אינטליגנציה רגשית. אינטליגנציה זו הופגנה כבר במבחן הראשון של שלמה שעה שהגיעו אליו שתי הנשים שכל אחת טוענת כי בן החי שלה הוא.

שלמה לא ביקש לעצמו עושר וכבוד כי אם "לב שומע". מדובר בתכונה רלוונטית לתמיד, מאחר וקיימת נטייה אצל אנשים להסתכל אך רק על הצרכים שלהם, על הכבוד שלהם ועל הרגשות שלהם. המטרה הכי נוחה היא הזולת שפגע/ התעלם/ העליב/ לא התחשב וכו'. ניקח לדוגמא את הגבאים שעמלו קשה מאוד בשבועות האחרונים בכל בתי הכנסת, ורוב הזמן מה שספגו היה ביקורת, עלבונות וכעסים. אדם בעל לב שומע יבחין מיד כי לא רק שאין מקום לביקורת, אלא דווקא מגיע לגבאים אלה יישר כח על פעולתם הנמרצת בחודש האחרון.

חוכמתו של שלמה נבעה דווקא מהרגישות שלו לאחרים ולרגשות שלהם, וגם אם דברי קהלת נאמרו לפני כ- 3000 שנה, כוחם יפה היום כמו תמיד.

לע"נ אמי מורתי רחל בת שמואל אשר נלב"ע בב' ר"ח חשון תשס"ה

ד"ר דניאל גוטליב הוא פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי והמנהל הקליני של מכון "שינוי" בהרצליה