תרמו לצהר

הסרת שיער לגברים

מאת הרב דרור ברמה

שלום לרב. עונת הקיץ שהחלה, וכן תחושה אישית, הביאו אותי לשקול אפשרות להסיר שיער מיותר מחלקים שונים בגוף. מדובר בעניין אסטטי לחלוטין, אולם חשוב לי לדעת מה דעת ההלכה על כך. תודה. (אלון, תל-אביב)

  

תשובה:

באופן כללי ניתן לקבוע כי הסרת שיער אצל גברים היא אמירה תרבותית שההלכה רואה אותה באור לא חיובי. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם הדבר מותר כשהדבר קשור במספר משתנים.

הגמרא במסכת נזיר (דפים נז-נח) מביאה מחלוקת תנאים ואמוראים בשאלה האם איסור הסרת שיער לגבר הוא איסור תורה או איסור מדברי חכמים. לכל הדעות הנימוק לאיסור הוא בדמיון לקוסמטיקה הנשית : "אמר ר' יוחנן: המעביר בית השחי ובית הערווה – לוקה משום (דברים כב) 'לא ילבש גבר שמלת אשה'". יש הסוברים כי איסור זה הוא מן התורה, ויש הסוברים שהוא גזירת חכמים.

המשתנה הנוסף אותו יש לקחת בחשבון הוא הדרך בה מסירים את השיער. נחלקו הפוסקים הראשונים, האם האיסור על העברת השיער הוא דווקא בתער, או שכל הסרה אסורה גם בדרכים האחרות. לפי חכמי ה"תוספות", ובראשם רבינו תם, האיסור הוא רק בתער, וזהה לאיסור לגלח את הזקן בתער. מכאן שלשיטתו של "רבינו תם", העברת שיער במספריים או בשעווה, ובימינו גם בלייזר מותרת. רוב הראשונים האחרים חלקו עליו, ומהם בעל "הלכות גדולות" (לח עו: ), הרי"ף והרא"ש והרמב"ם (הל' ע"ז פי"ב ה"ט).

להלכה נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה קפב), שהעברת שיער בית השחי והערווה אסורה לגברים בכל דרך, בעוד שהסרת שיער מאברים אחרים אסורה רק בתער, ומותרת בכל הדרכים האחרות.

משתנה נוסף היא השאלה האם הסרת שיער לגברים היא עניין מקובל או לא באותו מקום. כאמור,יסוד האיסור הוא בדין "לא ילבש" שמהותו שלילת הידמות הגברים לנשים ולהיפך. לאור זאת, התעוררה השאלה מה יהא הדין במקום בו גם הגברים נוהגים להסיר שיער, האם שם האיסור יתבטל? בשאלה זו נחלקו חכמי ספרד הראשונים. הרמב"ם כתב: "במה דברים אמורים במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים, אבל במקום שמעבירין השיער הנשים ואנשים אם העביר אין מכין אותו". מדבריו של הרמב"ם משמע כי אין עונש על הסרת שיער, אולם הדבר עדיין אסור. לעומת זאת הרי"ף, רבינו ניסים, הגאונים וחכמי ספרד האחרים סברו כי במקרה שכזה לא רק שאין עונש ,אלא האיסור כלל לא קיים.

בשולחן ערוך(שם) קיימת מחלוקת בין רבי יוסף קארו לרמ"א. השו"ע העתיק את לשון הרמב"ם, ונראה שסבר שאסור להסיר גם במקום שהגברים מסירים (אולם אם עשה כן אינו לוקה), ואילו הרמ"א מצטט את לשון הר"ן, ופוסק שבמקום כזה מותר העניין אפילו לכתחילה.

כל זה מביא אותנו לשאלה החשובה ביותר והיא  הסיבה בגללה מעוניין הגבר להסיר את השיער. לפני כ- 700 שנים, נשאל רבי שלמה בן אדר"ת, ראש חכמי ספרד, מה הדין של מי שסובל מפצעים וגירוי בעורו  ומעוניין להסיר את השיער לשם רפואה. השיב שם (שו"ת הרשב"א ח"ה רעא) כי אם המטרה היא רפואית ולא הידמות לאישה, הרי שמותר להסיר את השיער גם במקומות בגוף שאסרו זאת. כך גם נפסק להלכה בשו"ע (יו"ד קפב ד): "מי שיש לו חטטין … ומצטער מצד השיער, מותר להעבירו." כמובן שבמקרה שכזה את השיער מסירים בכל דרך שהיא מלבד תער.

לאחר שדנו בכל הצדדים של הסוגיה ההלכתית, אנו מגיעים אל האמירה התרבותית שאתה גם התחלנו. בבבל, בתקופת האמוראים, היה קיים מנהג של הגברים להסיר את שיער בתי השחי, כשהמנהג התפשט, ככל הנראה, גם אל הקהילה היהודית בעיקר בקרב האדוקים בצווי האופנה. על רקע עניין זה מספרת הגמרא במסכת נזיר סיפור על אדם שהורשע בבית דינו של רבי אמי ונתחייב מלקות. כשפשט את חולצתו, נגלו בתי שחיו וראו שאינו מגולח שם. משכך בטל ר' אמי את פסק הדין ואמר: "עזבוהו הוא מן החברים" -כלומר – אדם כשר.סיפור זה מלמד אותנו כי למרות שבציבור הכללי של הגברים היה מקובל באותה תקופה להסיר שיער, יראי ה' עדיין הקפידו שלא לעשות זאת, והדבר היה סמל ליראת שמיים אמיתית מפני שהיה שייך לצנעת הפרט כדבר שבין אדם לאלוקיו, ולא מוחצן בעיני הסביבה.

בעקבות סיפור זה, לאחר שהרמ"א בשולחן ערוך כתב את ההיתר להסיר שיער הוא הוסיף הגבלה חשובה: "רק החברים נמנעים בכל מקום". ייתכן שזו גם הסיבה בגללה מבטאים הגמרא והפוסקים חוסר נחת ממנהג הסרת השיער, וזאת למרות ההיתרים השונים הקיימים. מדובר בהתנגדות פנימית להשתעבדות לצו האופנה החולפת. חכמים חשבו כי יראי ה' אינם צריכים להחליף את חזותם עם כל אופנה עונתית. בכל יום מתחדשים בעולם דברים רבים, ואין איש שיכול לעמוד במרוץ העדכונים ולהישאר מעודכן תמיד בכל התחומים. החיים בעולם זורמים, בכל יום מתחדש הידע, מתחדשת היצירה, מתחדשים רעיונות, מעיין החידוש מפכה בעולם, ובתקופה שלנו ההתחדשות גדולה מאי פעם בבחינת "חדשים לבקרים רבה אמונתך".

כולנו רצים במירוץ העדכונים, ואי אפשר להספיק הכל. מוכרחים לארגן סדר עדיפויות ולהחליט במה משקיעים את האנרגיות ומה משדרגים היום. אחד ישדרג את הידע שלו. אחר ישדרג את אחת ממידותיו הטובות, או את מערכת יחסיו עם אחד ממשפחתו או מחבריו. יש שישדרגו את הרכב, את המחשב, ילכו למנתח פלסטי וישדרגו את גופם, את שערם, את ציפורני רגליהם וכו', וחכמים רוצים לומר: עצרו לרגע את המרוץ, חישבו ושיקלו – את מה תשדרגו היום?

 

הרב דרור ברמה

השאלה פורסמה בשו"ת המקוון של רבני צהר באתר Ynet