תרמו לצהר

שו"ת קו ההלכה

מאת רבני צהר

 

שאלה: גרושתי התחתנה והתגרשה שוב, האם מותר לי להתחתן שוב עם גרושתי?

 

תשובה: אין דרך להתחתן שוב עם אשתך לאחר שהייתה נשואה אחרי הגירושין ממך.

 

  בני זוג שהתגרשו ורוצים לחזור ולהינשא – הדבר מותר ואף נחשב כמצווה. לעומת זאת, התורה קובעת כי אם הם כבר נישאו בשנית לאחרים – אסורים לחזור לבן הזוג הראשון, עם כל הצער שבדבר.

 

מהו ההבדל בין שני המקרים?

 

גירושין אינם דבר רצוי (אף כי הם אפשריים ומותרים, ולפעמים גם הכרחיים), ולכן אם אחריהם בני הזוג מתחרטים ומחליטים לחזור – הדבר חיובי.

 

אם נישאו בינתיים לאחר – התורה אוסרת עליהם לחזור. .

 

המפרשים הסבירו את טעם האיסור בכך שהדבר עלול לגרום ל"חילופי זוגות בהיתר". כלומר, אם הוא יהיה מותר, יתאפשר לזוג ש"רוצה שינוי" להתגרש, להחליף בן/בת זוג, להתגרש גם ממנו ולחזור לזוגיות הראשונה. הדבר פותח דרך לאי יציבות בנישואין וחשש לניאוף

(משיב: הרב שמואל שפירא).

 

שאלה: האם מותר לנסוע בחו"ל בחג ב"ריקשה" שמדווש בה גוי על אופניים?

 

תשובה:פוסקי זמננו הסכימו שהרכיבה היא מעשה של חול – האסור בשבת (אמנם רבים מן הפוסקים התירו רכיבה על אופני ילדים בעלי שלושה גלגלים).

 גם ריקשה הנישאת על גב אדם (ללא אופניים) – נראה שאסורה.  איסור זה נוגע לזמן הגמרא, אז נהגו להוציא אנשים נכבדים בכיסא שהיו נושאים על כתפם. הדבר אסור בשבת, וההסבר הוא משום "עובדין דחול". ונראה שהוא הדין לגבי ריקשה.

 

כל זה נאמר לגבי הפעולה הנעשית על ידי יהודי בשבת, אולם מה לגבי גוי? האם במקרה זה הדין ישתנה?

 

כאן יש מקום להזכיר כלל מפורסם, שרבים טועים בו; הכלל ההלכתי קובע כי "אסור לומר לנוכרי לעשות עבורנו מלאכה בשבת…

כדי שלא תהיה שבת קלה בעיניהן…" (רמב"ם שבת ו, א; שו"ע או"ח שז, ה). כלומר, אין היתר לנוכרי לעשות מלאכה עבור ישראל, אם הפעולה אסורה לישראל, מלבד במקרים של צער גדול או חולים.

 

לפי זה, אם השימוש בריקשה אסור על ידי יהודי בשבת, הוא אסור גם אם הגוי עושה זאת למען יהודי, וכל זה משום שפעולות אלו גורמים לשבת להיות קלה ולא מכובדת בעינינו.

 

 (משיב: הרב חן שריג).

 

שאלה: בני היתום מאב עומד לחגוג את בר המצווה. מי יעלה איתו לתורה? יש לו אח גדול, ויש דודים וסבים

 

תשובה: ראשית, מזל טוב לרגל בר המצווה. זהו אירוע משמח מאוד מצד אחד, אך בוודאי מהול בצער גדול על כך שהאבא ז"ל לא יעמוד לצד בנך.

 

בנך עולה לתורה ככל אחד. אין הלכה בעניין מי שעולה איתו ומלווה אותו בעלייה לתורה, אולם כדאי שזה יהיה אדם שבנך ירגיש

במחיצתו הכי בנוח. זה יכול להיות הסבא, הדוד או האח – מי שבנך יבחר. אם כולם טובים בעיניו – הסבא קודם.

 

מזל טוב (משיב: הרב אייל ורד).

 

 

 

לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.