פרשת השבוע, פרשת תולדות, ניצבת ומפרידה בין שתי פרשות המציגות סוגים שונים של זוגיות הנבדלים זה מזה באופן מהותי. פרשת "ויצא" מפגישה אותנו עם הזוגיות של יעקב ורחל, זוגיות שעל פניה נראית אידילית ויש שיאמרו כי היא מייצגת את פסגת השאיפות של כל אחד ואחת מאתנו. כבר במפגש הראשון של יעקב ורחל ניצת זיק האהבה. כה עזה האהבה עד שיעקב מצליח לגול בעצמו את האבן מעל פי הבאר, וזאת למרות שבד"כ נדרשו לשם כך מספר גברים. במפגש זה גם הייתה התרגשות רבה כפי שמעיד הפסוק:"וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך". לא זו בלבד, אלא שיעקב שכל כך מאוהב ברחל מוכן אף להקריב שבע שנים מחייו על מנת לזכות בה.
אלא שלמרות ההתחלה הכל כך מבטיחה, הקשר בין יעקב ורחל נתקל בקשיים. רחל ויעקב נאלצים להתמודד עם קללת העקרות. כשרחל פונה בתסכולה אל יעקב בבקשת בנים, הוא עונה לה בכעס ובחרון אף: "התחת אלוקים אני?", וחז"ל אכן בקרו את יעקב על תשובתו זו שאינה פותרת את המועקה.
מאידך ישנה הזוגיות של יצחק ורבקה. הפגישה הראשונה בין השניים מופיעה בפרשה הקודמת, פרשת "חיי שרה", ובפגישה זו ניתן לחוש את יראת הכבוד שחשה רבקה כלפי יצחק. רבקה שבאה מבית בתואל, בית של רשעים, רואה את יצחק שכמעט נעקד לה', והיא מבינה את עוצמתו וגדולתו. היא כ"כ מתרשמת ונמלאת יראת כבוד עד שהיא נופלת מעל הגמל. אולם יראת הכבוד וההערכה הללו אין פירושם אהבה. האהבה בין השניים הגיעה רק לאחר הנישואים כפי שנאמר בפסוק: "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו, ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה". הרש"ר הירש הסביר את סדר הפעולות בפסוק (היכרות, נישואין ואהבה) במילים: "החתונה איננה שיא הפריחה, אלא שורש לאהבה". כלומר לדברי הרש"ר הירש החתונה היא רק נקודת פתיחה לזוגיות, כשמכאן ואילך מוטלת על הזוג חובה לבנות ולטפח חיים משותפים שיפתחו אהבה. הסבר זה מראה כי ניתן לבנות ולפתח אהבה בין בני זוג, אולם השאלה היא כיצד עושים זאת? כיצד בונים אהבה?
התשובה לשאלה זו ארוכה, אולם בקצרה ניתן לומר כי גם כאן "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". הרב דסלר בספרו "מכתב מאליהו" מסביר על בנייתם של אהבה וזוגיות תלויה בנתינה. הנתינה בהכרח גוררת בעקבותיה את האהבה. כהוכחה לכך מציע הרב דסלר להתבונן באהבה של אם לילדיה. ביטוי נכבד של אהבת אם לילדיה היא הנתינה הטוטאלית שלה כלפיהם. ניתן לראות קשר זה בכל אהבה אנושית, בין אם מדובר באהבה שיש לאדם לבית שבנה או לעץ שנטע. האהבה קשורה בנתינה שהאדם נותן מעצמו ליצירתו.
לאור דברים אלו ניתן לומר כי לא רק לאהבה רומנטית, כמו זו של יעקב ורחל, יש סיכוי. הסיכוי נמצא גם בקשר המתחיל אט אט ושהאהבה מתפתחת ונבנית בו עם הזמן. בשני המקרים יש צורך בעבודה ובבנייה של הקשר, כשבנייה זו נעשית באמצעות השקעה של מחשבה ובהענקה הדדית. אלו יכולות בהחלט להיות גם מתנות חומריות, אולם בעיקר מדובר בהענקה נפשית זה לזו.
ד"ר ציפי ריין היא פסיכולוגית
