תרמו לצהר

לציטין וליפתית בפסח

מאת הרב משה ביגל

על מוצרים רבים הנושאים כשרות לפסח מופיע הכיתוב: מכיל לפתית או לאוכלי לפתית בלבד. רבים אינם יודעים למה הכוונה, ובשורות הבאות אבקש לעסוק בעניין.

הלפתית הוא צמח ממשפחת המצליבים בעל פרחים צהובים הדומה לחרדל. ללפתית זרעים שחורים הגדלים בתרמילים. זרעים אלו אינם ראויים למאכל אדם אולם הם משמשים (בעיקר שורשיהם) למאכל בהמה. יחד עם זאת, ניתן לעבד את זרעי הלפתית ולהפיק מהם שני מוצרים הראויים לאכילה. החומר הראשון הוא לציטין. לציטין הוא חומר מתחלב (כמובן שמדובר בחומר שהוא פרווה ושאין לו כל קשר לחלב) שבשל תכונותיו משמש בתעשיית המזון במוצרים המכילים תרכובות של מים ושמן. הלציטין למעשה מחבר בין המים והשמן והוא נפוץ במוצרים כמו מרגרינה, שוקולד ואחרים נוספים.

המוצר השני אותו ניתן להפיק מזרעי הלפתית לאחר עיבודם הוא שמן קנולה (להבדיל משמן לפתית שהוא מוצר אחר ושונה לחלוטין). שמן קנולה הוא איכותי יותר משמן הלפתית, והוא כאמור גם ראוי למאכל.

נחלקו הפוסקים האם מוצרים אלו (לציטין, לפתית וקנולה) מותרים בשימוש לנוהגים איסור בקטניות בפסח. האוסרים נמקו את פסיקתם בטעמים הבאים:

    1 . זרעי הלפתית גדלים בתרמילים כמו קטניות ומכאן שדינם שווה. (אבני נזר או"ח שעג)

    2. הזרעים השחורים של הלפתית גדלים בשדות שבהם גידלו חיטה בשנים קודמות ויש חשש שגרעיני חיטה יתערבבו בגרעיני הלפתית. דבר זה עלול להביא להחמצה במהלך עיבוד הלפתית ונמצא שהיא הופכת לחמץ גמור. (באהלה של תורה או"ח סז)

מאידך, המתירים את הלפתית נמקו זאת מהטעמים הבאים:

1. אין מוסיפים לגזרות חכמים דברים שלא היו בזמן שגזרו את האיסור, ומכיוון שהלפתית לא הייתה מוכרת לחכמים כצמח אכיל, הרי שהיא מותרת. מסיבה זו יש גם המתירים בפסח לאוכלי קטניות אכילת בוטנים, סויה ודומיהם. (אבני נזר או"ח ח"ב, שו"ע בעל התניא תנג סימן ד, אגרות משה או"ח חלק ג סג, וכך הורה למעשה מו"ר הרה"ג ישראלי זצ"ל)

2. מכיוון שהלפתית לפני עיבודה הוא צמח שאינו ראוי לאכילה, הרי שהיא אינה נכללת בגזרת חכמים שאסרו רק קטניות הראויות למאכל כמו שהן. בדיוק מסיבה זו יש המתירים גם את שמן הכותנה (עמא דבר חלק א עמ' רע"ב תשובת מו"ר הרשל"צ הגר"מ אליהו שליט"א).

3. מכיוון שהשמנים מופקים במיצוי יבש (כלומר בתהליך שלא מעורב בו מים), הרי שאין מקום לחשש של עירוב גרעיני החיטה בגרעיני הלפתית, שהרי גם אם מדובר היה בדגן אין חשש החמצה כל עוד הדבר לא בא במגע עם מים. מסיבה זו יש שהתירו את כל שמני הקטניות (מהרש"ם ח"א קפג, באר יצחק קי"ג, מרחשת ג, אורח משפט קט- קיד).

4. היתר ספציפי לאכילת לציטין קשור בעובדה שהלציטין אינו נאכל כפי שהוא (בנפרד) אלא רק כשהוא

בתערובת בתוך מאכל, וגם האוסרים קטניות בפסח מודים כי קטניות בתערובת שהוכנה לפני הפסח מותרת באכילה בפסח עצמו. יצוין גם כי לרוב השיטות תערובת קטניות גם כשהיא יותר מאחד משישים

(כ 1,7%) מותרת אם ערבבו לפני הפסח (חק יעקב תנג, ומשנה ברורה שם ס"ק  יא, וערוך השולחן שם סעיף ו). יחד עם זאת, גם המתירים תערובת קטניות מתירים זאת רק עם העירוב נעשה בדיעבד, אולם הם אינם מתירים לאשכנזי לכתחילה לערבב בעצמו קטניות בתבשיל. אלא שלמפעלים מותר לערבב מלכתחילה קטניות במאכלים המיוצרים לפסח וזאת מכיוון שרבים מיהודי מדינת ישראל נוהגים להתיר לאכול קטניות בפסח, ולכולם (ספרדים לכתחילה ולאשכנזים בדיעבד) מותר לצרוך תערובת זו. (באהלה של תורה או"ח סז)

אם נסכם עד כאן: ע"פ סעיפים 1-3 בדעת המתירים שימוש בלפתית בפסח הרי שגם לציטין וגם שמן הקנולה מותרים לשימוש בפסח גם לנוהגים באיסור בקטניות. ההיתר שבסעיף 4 נוגע אך ורק למאכלים המכילים תערובת קטניות כמיעוט ומתיר אותם גם לנוהגים באיסור קטניות ולכן הסומכים על היתר זה מותר להם לאכול בפסח מוצרים המכילים לפתית ו/או שמן קנולה, שהתערבבו לפני הפסח.  מאידך, מוצרים שאינם תערובות (כמו שמני קטניות למינהם) אסורים בשימוש בפסח לנוהגים באיסור קטניות, על פי ההיתר שבסעיף 4

 הערה אחרונה נוגעת לכיתוב שהחל להיות נפוץ בשנים האחרונות בתעשיית המזון בישראל ומופיע על גבי מוצרים שונים בכל השנה וגם בפסח ולפיו המוצר עלול להכיל גלוטן או עקבות גלוטן. כיתוב זה החל להופיע על מוצרים בעקבות הפאניקה ששררה בקרב יצרני המזון לאחר פרשת "רמדיה" והוא מופיע בעיקר מטעמים של הגנה משפטית מפני תביעות בעתיד. מכאן שאין לייחס לכיתוב זה משמעות הנוגעת לכשרות המוצר לפסח.

כיתוב נוסף שעלול להטעות מופיע לעיתים על מוצרים המכילים 0.15% קטניות (הרבה פחות מאחד משישים) הקובע כי המוצר מיועד לאוכלי קטניות בלבד. (כיתובים שכאלה ניתן למצוא לא פעם על מוצרים כמו מיונז ומרגרינה משמן זית או קנולה וזאת למרות שלא מדובר בקטניות). יש לדעת כי כיתוב זה מופיע אך ורק מטעמי אמינות של היצרן כלפי המבקשים להחמיר גם בתערובת קטניות. וכן מהסיבה המשפטית הנ"ל . מעיקר הדין כל מי שבקיא בצורה מקצועית בחומרים המרכיבים מאכלים שכאלו ויודע כי מדובר בתערובת מעטה של קטניות יכול להשתמש במוצרים שכאלו בפסח גם אם נכתב עליהם שהם מיועדים לאוכלי קטניות בלבד. הדבר נכון בפרט כשמדובר במוצרים שאינם מכילים קטניות כלל אלא רק בושלו בכלים שבושלו בהם לפני כן קטניות שאין כל סיבה לאסרם בפסח (לחם אבירים עמ' 10-13).

הרב משה ביגל, רבה של מיתר ומרבני 'צהר'