תרמו לצהר

סופרים את המשפחה

מאת ד"ר דניאל גוטליב

ספר במדבר המתחיל עם מניין בני ישראל למשפחותיהם, מציג בפנינו פריסה מדוייקת של העם החונה איש על דגלו. יש בפרשה זו, על אף היותה דלה ב"סיפורים", בכדי ללמד משהו על היחס הראוי למשפחתיות.

רש"י בתחילת הפרשה מנמק את עצירת הסדר הסיפורי לטובת המפקד במילים: "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה…". במילים אחרות: כשיש לאדם משהו החביב עליו, חשוב לו לעשות ספירת מלאי לא רק כדי לעמוד על כמות נכסיו כי אם גם על איכותם. גם אנחנו יכולים מדי פעם לעצור ולמנות את הדברים בהם התברכנו כמו ילדים, חברים, מדינה ובריאות. מרוצת החיים משכיחה מאתנו דברים אלו ואנו מקבלים אותם כמובנים מאליהם, ולא היא.

גם במדבר המפקד לא נועד בכדי לאפשר למשה להעריך את העם אותו הוא מנהיג, אלא בעיקר לתת לכל משפחה ושבט לבחון את ההיסטוריה והייעוד האישיים והכלליים. לעיתים כמה משפחות מחליטות לחבור יחד להרכבת שבט חדש, אך גם כך כל משפחה שמרה, ואולי גם חגגה,  את הייחוד שלה. גם בסידור המחנה כל שבט שמר ייחודו ועל דגלו. הדגל שאמור להוות סימן סביבו מתכנסים בני השבט , היה ע"פ המדרש צבוע בצבע של האבן שייצגה את אותו שבט בחושן. על הדגל היה גם סמל הלקוח מברכת יעקב לבניו המבטא משהו ממהותו, תפקידו וייעודו של אותו שבט. לפי הרש"ר הירש ייתכן ולא רק לכל שבט היה דגל, אלא אפילו לכל משפחה: "אולי דגל מסמל את נס המחנה, הוא הדגל הגדול של השבט המנהיג אשר שני שבטים אחרים נלווים אליו ואילו 'אותות לבית אבותם' הם הדגלים הקטנים של השבטים."

המשפחה היא היחידה הבסיסית ממנה מורכב המחנה הפרטי והחברה כולה. כל משפחה צריכה לפתח את דמותה, את ייחודה, את מורשתה ואת מנהגיה. במקביל המשפחה צריכה לדעת גם איך להשתלב בחברה הרחבה, מתוך הייחודיות, הצבע והסמל שלה. זהו עניין עקרוני משום שהילדים נושאים את עיניהם לדגל המשפחתי. הם רואים איזה ערכים ראשי המשפחה בחרו לחרוט על דגלם ועם איזה מסורות הם החליטו להזדהות. הדגל אמור למשוך ולסחוף אותם. הם צריכים להבין את הדגל של המשפחה ובמה הוא שונה מהדגלים של משפחות אחרות.

אולם, בסופו של דבר דגל הוא רק סמל. היה אפילו מי כינה אותו "סמרטוט על מוט". אם לא יהיה תוכן אמיתי מאחורי הסמל שום דגל לא יעזור. הדגל משמש מורה ומכוון לדור הצעיר, אולם לשם כך הצבעים בו צריכים להיות בהירים, ברורים ולא מבלבלים. אין הדבר אומר שהדגל של המשפחה לא יכול או לא צריך להשתנות עם הזמן. אולם שינויים כאלה מתקבלים כל עוד ברור לנו לאן אנו רוצים להוביל את המשפחות שלנו. אם לא כן, יווצר ניכור שבו כל פרט במשפחה הולך ויוצר לו דגל חדש משלו במנותק מההיסטוריה והזהות המקורית הקשורה גם באבני החושן.

השבת אשתי ואני חוגגים שלושים שנה של משפחתיות. אני ער במיוחד לצורך לעצור ולמנות את הדברים החביבים עלי: אבי, אמי ז"ל, ילדים, כלותי ונכדתי וכל בני המשפחה והחברים. עלי רק לקוות כי אצליח לקחת את הדגל המשפחתי אשר נמסר לי על ידי אבותי ולמסרו בנאמנות לילדי ונכדי.

 

ד"ר דניאל גוטליב הוא פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי ומשמש כמנהל הקליני של מכון "שינוי" בהרצליה