פרווה זה סתמי ?
בקדחת הבישולים לקראת החג הכוללים מאכלי חלב ומאכלי בשר מתעורר לעיתים צורך לבשל מאכלי פרווה בכלים בשריים או חלביים. נשאלת השאלה האם מותר לאכול מאכל פרווה שבושל בכלי בשרי, בארוחה חלבית, ולהיפך?
בשורות הבאות נעסוק בעניין זה באמצעות דוגמא של מאכל פרווה שבושל בכלי בשרי ורוצים להגישו בארוחה חלבית. מכל מקום חשוב לשים לב כי מדובר בדין זהה גם במקרה שבו מאכל פרווה התבשל בכלי חלבי ורוצים לאכול אותו בארוחה בשרית.
התשובה לשאלה זו מורכבת והיא תלויה במצבו של הכלי:
אם הכלי אינו בן יומו, כלומר לא בשלו בו בשר במהלך היממה האחרונה, והוא נקי ללא שאריות בשר, הרי שמלכתחילה מותר לתכנן לבשל בו מאכל פרווה ע"מ לאוכלו יחד עם חלב. הסיבה לכך היא שטעם הבשר שנפלט מהכלי לתוך התבשיל פגום (מקולקל), ומכאן שאיננו הופך את התבשיל לבשרי. (שו"ע יו"ד צה א)
מאידך, אם הכלי בן יומו, כלומר בשלו בו בשר במהלך 24 השעות האחרונות, נחלקו הפוסקים. לשיטת ה"מחבר" – מנהג הספרדים: מותר לכתחילה לאכול תבשיל זה עם חלב. לשיטת הרמ"א- מנהג האשכנזים: אסור לתכנן מלכתחילה לאכול תבשיל זה עם חלב, אולם מותר לאכול אותו בארוחה חלבית ובכלים חלביים (אך לא יחד עם חלב ממש).בדיעבד גם לשיטת הרמ"א מותר יהיה לאכול תבשיל שכזה יחד עם חלב. (שו"ע יו"ד צה ב)
דין זה אקטואלי במיוחד בנוגע למזון או מאפים הנמכרים לעיתים בבתי עסק שונים, ולמרות שמבחינת המרכיבים שלהם הם נחשבים כ"פרווה" מופיע עליהם הכיתוב "בחזקת חלבי" או "בחזקת בשרי". כוונתו של כיתוב זה לומר כי למרות שמאכלים אלו הם פרווה, הרי שהם נאפו או בושלו בכלים בשריים (או חלביים, בהתאם לכיתוב) ובדרך כלל מדובר בכלים בני יומם (שהרי עושים בהם שימוש יום-יומי). במאכלים אלו יש לנהוג בהם בהתאם לכללי הפסיקה שהוזכרו. הווי אומר: למנהג הספרדים מותר לכתחילה לאכול מאכלים אלו עם חלב, ואילו למנהג האשכנזים אמנם מותר לאכול מאכלים אלו בארוחה חלבית אך לא ישירות עם חלב. הקלה זו בפסיקת המחבר באה מהעובדה שהכלי הבשרי שבלע לתוכו את הבשר אמנם פולט את הטעם לתבשיל הפרווה, אולם באכילתו יחד עם חלב עובר הטעם של הטעם של הבשר הכשר לחלב (בשפת ההלכה – נותן טעם בן נותן טעם) ובליעה שולית ומעטה כל כך לא אסרו חכמים.(חולין קיא ב)
חלב שהתבשל בכלי בשרי
בפסקה הבאה נעסוק בדוגמה של כלי בשרי שבשלו בו חלב, אולם חשוב לדעת כי הוא הדין גם במקרה ההפוך של כלי חלבי שבשלו בו בשר. אסור לבשל חלב בכלי שבשלו בו בשר מכיוון שהכלי בולע את מהמאכל שבושל בו וכאשר מבשלים בו בשנית הוא פולט לתוך התבשיל את טעמו של אותו המאכל. מכאן משמע כי בישול של חלב בכלי בשרי הרי הוא כאכילת בשר בחלב. (חולין צז א, שו"ע יו"ד צג א)
אם בטעות בשלו חלב בכלי בשרי, הדבר תלוי בכלי ובכמות התבשיל.
במקרה של כלי שאינו בן יומו, כלומר שלא בשלו בו בשר ביממה האחרונה, ולאחר מכן בשלו בו חלב, התבשיל מותר מכיוון שהבשר שנפלט מהכלי לתוך החלב הוא בשר שטעמו פגום (מקולקל) ולכן אינו אוסר את החלב. (שו"ע יו"ד צג א)
מאידך, אם הכלי הוא בן יומו, כלומר שהשתמשו בו לבישול בשר ביממה האחרונה, הרי שטעמו של הבשר הנפלט מהכלי לחלב אינו פגום ולכן ייתכן שאפשר להרגיש את טעם הבשר בחלב. במקרה זה יש לבדוק את טעם החלב.
לשיטת מרן "המחבר", והוא מנהג הספרדים, נותנים לנוכרי לטעום מהתבשיל מבלי לספר לו את מטרת הבדיקה. אם הנוכרי אומר כי לתבשיל החלבי אין טעם מיוחד או שונה, הרי התבשיל מותר.
לעומת זאת, לשיטת הרמ"א, והוא מנהג האשכנזים, לא סומכים על עדותו של נוכרי שמא יבין את מטרת השאלות וירצה להכשיל. לדעת הרמ"א יש להעריך את היחס שבין נפח דפנות הכלי (כלומר עובי דפנות הכלי עצמו שבהם בלוע הבשר) לנפח התבשיל החלבי שבו. אם האוכל הוא ביחס של פי ששים (או יותר) מנפח עובי דפנות הכלי, הרי שהתבשיל מותר. לשיטת "המחבר" אם אי אפשר לערוך את הבדיקה ע"י נוכרי קובעים לפי ביטול בששים.(שו"ע יו"ד צח א)
החישוב של ביטול בששים נובע מבדיקה שעשו חז"ל כשבדקו מתי טעמם של בצל וצנון שבושלו בתבשיל לא מורגש יותר.(ערוך השולחן צח יח) על כל פנים, גם במקרה והתבשיל מותר, הרי שהכלי שבו המאכל בושל אסור לכל הדעות ויש להכשירו. (שו"ע יו"ד צג א)
יה"ר שנזכה לקבל מחדש את התורה. חג שמח לכל בית ישראל עם תבשילי חלב ותבשילי הבשר.
הרב משה ביגל, רבה של מיתר ומרבני 'צהר'
