תרמו לצהר

צליית בשר

מאת הרב משה ביגל

בשר שהקופא לפני מליחה

ברשתות השיווק ניתן למצוא בשר קפוא, שבד"כ מיובא מחו"ל, שלא הוכשר (לא נמלח והודח). למרות שעברו על בשר זה יותר משלושה ימים ללא מליחה, בכל זאת לא מצוין ע"ג כי הכשרתו בצלייה בלבד (כלומר המלחמה איננה מספיקה). הסיבה לכך היא משום שיש דעות רבות שפסקו שאם הבשר הוכנס להקפאה לאחר השחיטה, הרי שהדם יחד עם הבשר קפא, כך שגם כאשר הבשר יופשר יחזור המצב לקדמותו ואפשר להוציא את הדם ע"י מליחה( שו"ע יו"ד סט, ח באר היטב. פתחי תשובה ודרכי תשובה שם .יביע אומר ח"ב יו"ד ד אגרות משה יו"ד כז-כח וח"ב כא, ועוד). יש פוסקים שלא מקבלים הנחת יסוד זו ואוסרים בשר שהוקפא ללא מליחה, וקבעו כי בשר כזה דינו כמו בשר ששהה שלושה ימים ללא מליחה שמותר לצלייה בלבד. (פרי מגדים סימן ש"ד ס"ק נג , ישיב משה עמ' צו)

מכיוון שרוב הפוסקים התירו בשר זה למליחה רגילה, ומאחר שהאיסור למלוח בשר ששהה שלושה ימים הוא מגזירת הגאונים ואינו מן התורה וספק דרבנן לקולא, הרי שבשר זה נמכר כבשר כשר למליחה כבשר רגיל. יחד עם זאת בשר המוגדר ככשר למהדרין נמלח לאחר השחיטה קודם שהוכנס להקפאה, כדי להיות כשר לכל הדעות.

 

צלייה על גוף חשמלי

מותר לצלות כבד (או בשר לצלייה בלבד) על גבי גוף צלייה (מנגל) חשמלי כאשר הבשר מונח על רשת כך שהדם יכול לצאת מהבשר. אין הבדל אם גוף החימום הוא מעל הבשר או מתחתיו (כמו בגחלים רגילות). מותר להכשיר בשר לצליה וכבד גם על גבי פלטה חשמלית במידה והניחו את הפלטה בשיפוע כדי לאפשר לדם ליזול.

 

צלייה בתנור חשמלי

הצלייה בתנור חשמלי או סיר גריל חשמלי שונה מצלייה על גוף חימום או מתחתיו בגלל שתי בעיות:

א.      הדם שמטפטף על קרקעית התנור או על התבנית אינו נשרף אלא ממשיך להתבשל והכבד קולט את אדי הדם והללו אוסרים את הכבד (או הבשר לצלייה) כי אנו פוסקים שריחא מילתא – כלומר אדים של איסור אוסרים (שו"ע יו"ד קח, א).

ב.       התנור או התבנית שהדם מטפטף עליהם נאסרים.

לכן מותר לצלות כבד (או בשר לצלייה) בתנור בתנאים הבאים:

א.      להכניס את הכבד (או הבשר לצלייה) לאחר שהתנור התחמם .

ב.       להשאיר את דלת התנור פתוחה בשעת הצלייה, בכדי לאפשר לאדים להתנדף.

ג.        הכבד (או הבשר לצלייה) יהיו מונחים על גבי רשת.

ד.       תבנית לקליטת הדם תהיה מונחת על תחתית התנור.

ההיתר לצלות בתנור, בתנאים אלו, הוא כאשר אין גופי חימום גלויים בתנור והצלייה נעשית בחום התנור ולא באש התנור (שו"ע יו"ד ס' עג בדרכי תשובה שם ס"ק ג , ציץ אליעזר חלק יא סימן נג, באהלה של תורה יו"ד סימן יא ועוד).

רשת שעליה נצלה הכבד (או הבשר לצלייה) איננה נאסרת בשימוש לשיטת הבית יוסף (מנהג הספרדים), אולם לשיטת הרמ"א לכתחילה יש ללבנה בליבון קל (כלומר לחממה על הגחלים או בתנור על חום גבוה). התבנית שעליה טפטף הדם בצלייה בתנור צריכה ליבון קל לכל הדעות לכן רצוי להשתמש בתבנית חד פעמית (שו"ע יו"ד עו ,ד. ודרכי תשובה שם).

 

בישול הכבד

אם רוצים לבשל את הכבד לאחר צלייתו, לדעת הרמ"א (מנהג האשכנזים) יש לשטוף את הכבד במים שלוש פעמים, ולדעת הבית יוסף (מנהג הספרדים) אין צורך בהדחה שכזו. אם שכחו להדיח ובשלו את הכבד הריח הוא מותר לכל הדעות (שו"ע יו"ד סימן עג, א).

 

מתקני צלייה ציבוריים

היוצאים לצלות בשר בגנים ציבוריים שיש מתקני צלייה ציבוריים לשימוש הכלל, והם אינם יודעים האם הבשר שנצלה שם ע"י מטיילים קודמים היה כשר או לא, יכולים לנקות את הרשת ללבנה קלות ולאחר מכן מותר להם לצלות עליה. בגחלים שנותרו ממטיילים קודמים אין כל חשש איסור שכן  הכול נשרף באש הגחלים.

 

הרב משה ביגל הוא רבה של מיתר ומרבני 'צהר'