תרמו לצהר

אוכל כשר בהודו

מאת הרב משה ביגל

שאלה:

אני נמצאת בהודו ונתקלת בשאלות רבות בתחום הכשרות. ראשית לגבי לחם: באילו תנאים, אם בכלל, אני יכולה לקנות לחם כאן? שאלה נוספת היא לגבי מסעדות שהן 100% צמחוניות: האם יש מקום להתיר לאכול בהן לאחר שבדקתי שאין בתבשילים חומץ או יין, ואני עושה את אחת מפעולות הבישול? מה לגבי מוצרים של חברות  שמוכרות בארץ מוצרים כשרים, אולם כאן ניתן למצוא אותם ללא סימון הכשרות? האם יש בעיה עם אכילת טונה, ירקות או פירות כשהם באים משומרים? האם ניתן לאכול מוצר מזון תעשייתי שאין בין מרכיביו חומר בעייתי כל שהוא?

 

תשובה:

באכילה בחו"ל יש מספר בעיות הלכתיות. ראשית ישנה בעיה של אכילת מאכלי טריפה. בעיה שניה היא בישול בכלי טריפה. בעיה שלישית היא אכילת פת נוכרי והבעיה האחרונה היא בישולי נוכרים.

איסור מאכלי טריפה דורש לברר האם המזון אינו מכיל מאכלים אסורים כמו בשר טרף, דגים, חרקים בקמח ובקטניות, או חומרי גלם העשויים מהנ"ל וכדומה. לבעיות אלו יש רק פתרון אחד בלבד  והוא תעודת כשרות מוסמכת.

בנוגע לבישול בכלי טריפה הרי שגם מזון כשר (צמחוני) שבושל בכלי טריפה אסור. הפתרון לבעיה זו היא הכשרת הכלי. בדיעבד אם לא השתמשו בכלי 24 שעות למאכלי טריפה, הרי שיהיה מותר לאכול את התבשיל הצמחי שבושל בו.

איסור פת נוכרי כולל בתוכו גם לחם שכל מרכיביו כשרים ושהקמח שלו נופה כהלכה. לחם כזה אסור באכילה אם נוכרי אפה אותו. הפתרון לכך הוא להכיר את מרכיבי הלחם, לנפות את הקמח ושיהודי ידליק את התנור (או הטבון או כל דרך אפיה אחרת).

בכלל איסור בישולי נוכרי נכללים גם מאכלים כשרים לחלוטין שאין בהם חשש חרקים (כמו תבשילי ירקות ופירות), וזאת גם אם התבשלו בכלי כשר. אם האוכל בושל  ע"י נוכרי הוא אסור באכילה. הפתרון לכך  לשיטת הבית יוסף (מנהג הספרדים) שיהודי ידליק את האש וגם ישים את הכלי והמאכל על האש. לשיטת הרמ"א (מנהג האשכנזים) מספיק שיהודי רק ידליק את האש.

לסיכום:

מותר לאכול לחם במקום בו את נמצאת רק כאשר ניפיתם את הקמח היטב (לשם כך ניתן להשתמש בגרביון ניילון של נשים שניתן לשים בתרמיל לצורך כך) ואם יודעים שהקמח אינו מכיל חומרים בלתי מוכרים. יש לשים לב לשמן שבו מושחים בו את תבניות האפייה. שמן זה עלול להיות שמן מן החי ולכן יש לבדוק היטב או לא להשתמש בשמן כלל. חשוב שיהודי ידליק את האש ואצל רוב הכפריים ניתן לעשות זאת.  

בנוגע לירקות ופירות טריים הרי שניתן לאכול את כל הנ"ל חוץ מירקות עליים (חסה, כרוב, כוסברה, פטרוזיליה, שמיר ודומיהם). ירקות עליים חיים ניתן לאכול רק לאחר שטיפה ובדיקה מחרקים.(חוץ מכרובית וברוקולי).

בנוגע לירקות מבושלים: אם מדובר במקום לא מסודר כמו מסעדה כפרית או ביתית וכדומה, הרי שמותר  יהיה לאכול מהם רק אם בושלו בכלי כשר או בכלי שלא השתמשו בו 24 שעות לטריפה או בכלי שהכשירו אותו (הטוב ביותר הוא לדחוס מבעוד מועד לתרמיל כלי כשר קטן למהלך המסע).

במסעדה צמחונית מסודרת שמגישה אך ורק מאכלים צמחוניים, ניתן להניח כי אין כלים שהשתמשו בהם בטריפה ב- 24 שעות אחרונות, ולכן ניתן לאכול בה מאכלים בתנאי שאינם בישולי נוכרים. כלומר: לספרדים יהודי בישל והדליק את האש, ולאשכנזים היהודי הדליק את האש. כל האמור לעיל הוא בתנאי שאין במרכיבי המזון שום דבר בלתי מוכר או יין.

בנוגע לדגים. ניתן לאכול דגים אם בדקו את הדג ויש לו קשקשים והוא בושל בתנאים שהוזכרו לעיל לעניין בישולי נוכרים (ירקות מבושלים).

בנוגע לשימורים: ככלל אין לצרוך שימורים בשל בעיית בישולי נוכרים וגם משום שבמדינות כמו זו שאת נמצאת בה לרוב אין התאמה בין הכיתוב על האריזה לתוכן האמיתי. מכאן שהמוצר עלול להכיל גם דברים שאינם כתובים והם אסורים.

מזון שמיוצר בחו"ל ללא סימון כשרות, אולם תוצרת זו משווקת בארץ עם סימון כשרות, אין לסמוך על כך ולצרוך אותה בחו"ל. הסיבה לכך היא שברוב המקרים הכשרות אינה על כל המפעל אלא רק על פס יצור מיוחד שהוכשר לצורך השיווק בישראל או עבור גופי כשרות בחו"ל. מכאן שכאשר אין סימון כשרות על המוצר לא ניתן לסמוך על מוצרים מקבילים כשרים המשווקים בארץ. יוצאי דופן מבחינה זו הם מוצרים הידועים ככשרים בכל העולם, וזאת מאחר והם נעשים בכל העולם לפי מתכון אחיד שאין לשנות ממנו. מוצרים אלו הם קוקה קולה, פפסי, אר סי וכל המשקאות ממותגים אלה.

בנוגע למוצרים שאין בין הרכיבים חומרים בעייתיים- כשמדובר בהודו אסור לאכול מוצרים שכאלו וזאת מכמה סיבות. ראשית אנו לא מבינים בכימיה ולא מכירים את רוב החומרים המופיעים על גבי האריזה (הדבר נכון גם לגבי מוצרי מזון ללא הכשר המשווקים בארץ). שנית, הודו היא מדינה לא מפותחת שרמת ההונאה בה בתחום המזון ובכלל היא גבוהה מאד. במצב שכזה לא ניתן לסמוך על מה שמופיע ע"ג תווית האריזה, מאחר ובפועל המוצר עלול להכיל חומרים בעייתיים שאינם כתובים. (אני באופן אישי נתקלתי במיץ תפוזים שהיה כתוב על האריזה באנגלית כי הוא  100% טהור, אולם בין מרכיביו הופיעו חומרים רבים שאינם מים ופרי).

לסיום נציין כי בארצנו הקדושה רוב מוחלט של המזון המשווק הוא כשר וניתן להשגה בקלות רבה, ולכן כדאי לטייל בה וליהנות מנופיה, כדברי הכתוב: "כִי ה' אֱלֹקיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה אֱלֹקיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:(דברים ח)

 

הרב משה ביגל הוא רבה של מיתר ומרבני 'צהר'