תרמו לצהר

איך מתחברים ?

מאת הרב דוד סתיו

איך מכניסים "רעל" בלוחמים בשדה הקרב? כל מפקד משוכנע שאם החייל רק היה באמת יודע מה זה "גולני" הוא כבר היה פועל אחרת. מה צריך מאמן לומר בכדי ששחקן ייתן את הנשמה על המגרש? שאלה זו היא, בין השאר, הסיבה בגללה מאמנים בקבוצות ספורט מקדישים כל-כך הרבה זמן ומשאבים בטיפוח המורשת של הקבוצה תוך התרפקות רומנטית על שחקני עבר מפוארים. מה יכול בעל הבית לעשות בכדי שהפועלים שלו יעבדו מכל הלב?

שאלת המוטיבציה העומדת בפתחו של כל מנהיג או אדם העומד בראש מערכת, עומדת גם בפרשת הביכורים הפותחת את פרשת השבוע שלנו. מורשת, תחושת גאווה ומוטיבציה הם ערכים ותחושות שנרכשות בעמל ולאורך זמן. איך בכלל אפשר לחשוב על העברתם של אלה לדור חדש וצעיר שרואה בכל מה שקיים סביבו דבר מובן מאליו? החובה לשמר את התודעה ההיסטורית ולצרוב אותה ב DNA  היהודי באופן שלא תישכח העסיקה גם את תורת ישראל, והנושא תופס נפח משמעותי בהגות היהודית. מצוות הביכורים, ומקרא הביכורים בפרט, כוללים בתוכם את תקציר תולדות עם ישראל החל מגלות מצרים, דרך כיבוש ונחלת הארץ ועד לאותו רגע.

התיאור הנ"ל הנאמר על ידי האיכר המביא את ראשית תבואתו, הן גם הבסיס שעליו נבנתה ההגדה של פסח. בהגדה של פסח כמעט ולא מוזכרים פסוקים מספר "שמות", הספר שמבין חמשת חומשי התורה מתאר מהבחינה הכרונולוגית את סיפור יציאת מצרים. במקום זאת ההגדה בנויה ברובה דווקא על מדרשי חכמים שנסמכים על פסוקי מקרא הביכורים המופיעים אצלנו בפרשה.

הסיבה לכך היא פשוטה:  הרלוונטיות של סיפורי ספר "שמות", יפים ומרתקים ככל שיהיו, תלויה בעיקר במי שחווה אותם. הדור שנולד במדבר, הדור שאחריו והדורות הרבים שבואו לאחר מכן כבר מנותקים לגמרי מאותה אווירה. הבנים שנולדו בארץ דשנה – זבת חלב ודבש, אולי יתרשמו מהסיפורים אבל לא מעבר לכך. הבעיה של הדור שלא היה במצרים ולא ראה את השעבוד אינה חוסר אמונה או פקפוק  בעובדות ההיסטוריות. גם הוא מאמין בכך בכל ליבו ובכל נפשו, אולם מכיוון שהוא מעולם לא חש על בשרו את צרת השעבוד הוא מתקשה להתחבר.

את הנקודה הזאת מבקשת התורה לתקן בין השאר באמצעות הבאת הביכורים. מצוות הביכורים מחייבת את האדם לעצור לרגע מכל העמל והאינטנסיביות, לעלות לירושלים ושם להצהיר כי הוא יודע מאין הוא בא. הוא רואה מולו את פרי אדמתו, עמל כפיו, ומצהיר שהוא אינו שוכח את עברו ואת אבותיו. שם, אל מול המזבח, מתחדדת לה התובנה כי המציאות הפשוטה לא נוצרה סתם כך, יש מאין. הבאת ביכורים היא למעשה סדנא שמגלה את הקשר שבין ההישגים בהווה ובין המקור שבו הכל התחיל. בין תנובת פירות הארץ ובין העם שיצא ממצרים.

פרשת הביכורים מעלה את השאלה האם בכלל תתכן מציאות שבה אנשים יוותרו במלוא הכנות על זמן וכסף בכדי לממש הצהרה על מורשת.ייתכן שבכל הקשור ל"רעל" בשדה הקרב או לרוח הקרב על המגרש יהיו תשובות אחרות. מצוות הביכורים מגלה כי לפחות בכל הקשור למורשת היהודית, זאת בדיוק הכוונה.

 

הרב דוד סתיו הוא רבה של שהם, ראש ישיבת ההסדר בפ"ת וחבר הנהלת ארגון רבני 'צהר'