תרמו לצהר

שפת? לא ידעתי, אשמע! בפרשת מקץ

פרעה חולם חלום ובחלומו הוא "והנה עומד על היאור" (בראשית מא, א). אחרי תיאור החלומות הכתוב מספר שפרעה זימן אליו את כל חרטומיו וחכמיו אך "ואין פותר אותם לפרעה" (שם, ח). באותם רגעים נזכר שר המשקים ביוסף שפתר לו את חלומו שלו בבית הסוהר. יוסף פותר לפרעה את חלומו ואף נותן לו פתרון לבעיה שנגלתה בחלומו. דברי יוסף מוצאים חן "בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו" (שם, לז). עד שהוא אומר "הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו" (שם, לח).

נשאלת השאלה: מדוע איש מחכמי פרעה וחרטומיו לא הצליח לפתור את חלומותיו של פרעה?

החרטומים הציעו פתרונות שונים לפרעה. יש שאמרו: שבע בנות אתה מוליד ושבע בנות אתה קובר; ויש שאמרו שבע מדינות תנצח ושבע מדינות אתה מפסיד, וכד'. אך אף אחד מההסברים האלו אינו משכנע את פרעה משום שאינו הולם את אשר חלם: שהרי לא כתוב סתם "ופותר אין אותם" (שם, ח) אלא נוספת עוד מילה: "לפרעה". כלומר היו פתרונות אחרים אך לא אחד כזה שיניח את דעתו של פרעה. לפיכך השאלה מתעצמת: מה היה ייחודי כל כך בפתרון של יוסף?
כשפרעה מספר את חלומו הוא מוסיף מילה שלא מופיעה בחלומו. בחלומו פרעה עומד על היאור ואילו כאשר הוא מספר את חלומו הוא "עומד על שפת היאור" (שם, יז). ועלינו להבין מה פשר הוספה זו שמוסיף פרעה – "שפת". במזמור תהילים שאנו אומרים בכל יום חמישי בשיר של יום נאמר "עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע" (תהילים פא, ו).
היאור, בעיני מצרים, הוא אֵליל המבטא את החוקתיות המוחלטת של כוחות הטבע, כמו שעון שוויצרי שאף פעם לא מתקלקל. היאור שנה בשנה עולה על גדותיו ומשקה את כל השדות שמסביבו. בדיוק מַתמיד, הוא מביא שפע למצרים: "כגן ד' כארץ מצרים" (בראשית יג, י).
לפי השקפת עולמם של המצרים אין דבר העולה על כוחות הטבע. והנה פרעה חולם – "והנה הוא" – דהיינו אדם – "עומד על היאור" כלומר מעל כוחות הטבע. בעצם עמידתו על היאור מבטאת את הכוח שבאדם שמסוגל להתגבר על כוחות הטבע העיוור. לכאורה בעיני פרעה רעיון כזה אינו מתקבל על הדעת עד כדי שהוא שוכח את הדבר ורואה בו שטות שיש בחלום. אך בכל זאת מתחיל להתגלות לפרעה עניין חדש שייתכן שהוא מוכן להאמין בו אך אינו מעז עדיין להודות בכך, לא לעצמו בסתר לבבו ובוודאי שלא בקול רם באוזני בני עמו. כאן נעוצה הסיבה לשינוי בסיפור חלומו. נקודת המפנה מתרחשת כשיוסף מגיע לפרעה.

יוסף, נער עברי ובעל חלומות, יודע היטב שפרעה צודק בחלומו ובאמת האדם במדרגתו מוצב מעל לכוחות הטבע ולכן כאשר פרעה מספר לו את חלומו ואומר "הנני עומד על שפת היאור" עונה לו יוסף: 'שפת? לא ידעתי, אשמע! בחלומך אינך עומד על שפת היאור כי אם על היאור'. ממד זה שהאדם הוא מעל לכוחות הטבע אינו ממד שטות כי אם הממד החשוב ביותר להבנת המציאות. כך פרעה מוצא במפורש בדברי יוסף – שיודע את חלומו מעבר למסופר – את אשר הסתיר במעמקי תודעתו ולכן הוא זוכה מיד לאמון של פרעה.

הטבע יכול להתקלקל אבל רצונו של האדם, עמידתו באחריות מול אתגרי המציאות, דאגתו לזולת התלוי בו לקיומו, או במילה אחת: מוסריותו מאפשרת לו לנצח את הגורל העיוור כדי להגיע לתודעתו ואולי גם לייעודו.
כפי שמעיד פרעה על יוסף "אין נבון וחכם כמוך" (מא, לט), עתידה התורה להזהיר את ישראל: "ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה" (דברים ד,ו).

כותב המאמר: הרב ירֹחם שמשוביץ, רב בישיבת חורב ובישיבת בר אילן. ומלמד תורת הרב אשכנזי (מניטו) במסגרות שונות.