כתיבת הכתובה כהלכתה
מוגש בפניכם תקציר – שימושי הנוגע לערכית חו"ק והלכות כתובה, העשוי לסייע לכם לפני עריכת החופה וכתיבת הכתובה.
תקציר זה אינו מהווה תחליף ללימוד מסודר של ההלכות בהרחבה, ומטרתו לסייע בהכנות לעריכת החופה. אנו מקווים שקובץ זה יהיה לכם לעזר ויסייע לכם לקדש שם שמים ברבים. ההנחיות מותאמות בעיקר לכתובות של שהם וגוש עציון.
לברר קודם החופה
הליכה לחופה – מי מלוה. היכן הכיסוי בהינומא. סיבובים כן/לא. כמה סיבובים. כמה כיבודים בשבע ברכות. מי קורא הכתובה. להכין מראש רשימה מסודרת. חדר יחוד היכן – אם בכלל. האם יש טלית. הברכות – "שהחיינו" – תלוי אם הטלית חדשה. "להתעטף" – אם לפני השקיעה.
סדר קידושין ונישואין
כתובה – יש להעתיק את נתוני הכתובה מהרישיון בצורה מדויקת. יש למלא בקפידה את הכתובה כדי להימנע מהצורך בתיקון טעויות. [יש אפשרות לתיקונים. על כך בהמשך]. לכתוב סכום הכתובה כך: למלא במקום הריק הראשון (אם יש שנים) סך "מסויים" וכו', ובמקום הריק הבא את הסכום הכולל. הסכום יהיה רשום רק במילים ולא בספרות. לעמוד על כך שיהיה סכום עגול כדי שיהיה ניתן לרשום את כולו בתוך השורה הריקה. סכום הכתובה לא פחות מששים אלף ₪ ולא יותר מחצי מיליון!! כדאי להביא כתובה ריקה למקרי טעות. אם יש מקום ריק לפני המילה זוז, יש לכתוב מאה או מאתיים בהתאם.
עדים – לכתובה ולקניין, להינומה, למסירת טבעת הקידושין ולחדר יחוד. לוודא היטב שהעדים שומרי תו"מ. לא קרובים ביניהם או לבני הזוג (חושן משפט סימן ל"ג). הם בלבד העדים והשאר כמסתכלים. הרב מייחדם ע"י השאלה אם הטבעת אינה שווה פרוטה. (יש שנוהגים לבקש מהעדים שיהרהרו בתשובה).
קניין בכליו של קונה. העדים או הרב זוכים לכלה כשלוחיה מדין "זכין לו לאדם שלא בפניו". לכן מקנים לעדים המטפחת או כל חפץ אחר השווה פרוטה (עט, טלפון וכדומה) או שהרב יהיה הקונה. החתן יגביה המטפחת. ניתן גם שהכלה תיקנה ישירות מהחתן ע"י הטבעת שרוצה לתת לו, וזה יהיה קנין גמור.
הליכה להינומא אבי החתן מימינו ואבי הכלה משמאלו. ויש נוהגים שהורי החתן מלווים את החתן והורי הכלה את הכלה. אחר הכיסוי בהינומא מברכים "אחותנו את היי לאלפי רבבה". בחופות של בני עדות המזרח לא תמיד מקיימים את הטכס של כיסוי ההינומה. בחופות של חילוניים מקובל שכיסוי ההינומה נעשה לפני הכניסה לחופה, ולא תמיד ההורים מלווים את בני הזוג.
חופה (לכתחילה הפנים לירושלים, אך לא מעכב). הכלה תעמוד לימין החתן. ההורים עומדים ליד בנם או בתם. ויש נוהגים שהאבות בצד החתן והאמהות בצד הכלה. להקפיד לכבד סבים וסבתות, לסדר להם מקום מכובד תחת החופה או סמוך אליה.
7 סיבובים נגד כיוון השעון (פניות לימין) ויש שנהגו 3 פעמים. ואין הסיבובים מעכבים. בני עדות המזרח וברוב החופות החילוניות לא נוהגים. כשיורד גשם יש מהאשכנזים המקפידים על המנהג תחת כיפת השמים ואפילו בשלג, אך הרוב נוהגים להיכנס תחת קורת גג.
קידושין – החתן והכלה יתכוונו לצאת בברכת בפה"ג. להקפיד שהעדים רואים את בני הזוג והם רואים את העדים בכל זמן מעשה הקידושין.
לברר שהטבעת שייכת לחתן. שהעדים יאשרו בפני הכלה ששווה פרוטה. קודם יאמר "הרי את מקודשת לי", ואחר כך ישים הטבעת על אצבעה.
הטבעת על האצבע הסמוכה לאגודל יד ימין. החתן ידבר אל הכלה ולא אל הרב או הציבור. נהגו שהכלה מסירה מראש כפפות, תכשיטים וטבעות.
קריאת הכתובה אפשר גם בעברית. ניתן גם לספר על הכתוב בכתובה או להקריא תקציר של הכתובה בעברית. תמיד יקפיד לומר לציבור שהכתובה עצמה כתובה בארמית כמנהג.
בקגו"ש במדל"ב – בקניין גמור ושלם, במנא דכשר למקני ביה. החתן ימסור הכתובה לכלה והכלה לאמה.
שבע ברכות – החתן והכלה יתכוונו לצאת ידי חובה.
ששה כיבודים לכל היותר, בפה"ג, ושבכל ברא לכבודו – כיבוד אחד. כשחוששים לעלבונו של אחד מהקרואים ניתן להפריד גם את שתי הברכות הראשונות. לבדוק היטב שלא מדלגים שום ברכה בפרט כשמכבדים לכל אחד ברכה. שבירת הכוס – "אם אשכחך ירושלים".
חדר יחוד – העדים בודקים שריק ושיכול לנעלו מבפנים [ואין זה מעכב}. העדים מחכים בחוץ כחמש דקות. בחלק מהחופות של בני עדות המזרח ובחופות חילוניות לא נהוג לעשות "חדר ייחוד".
הוראות לכתיבת הכתובה
- שטר מוקדם פסול. לכן אין לכתוב בכתובה תאריך הקודם ליום החופה. אם הקידושין יהיו אחרי השקיעה יכתוב את התאריך של היום הבא. ניתן גם לעשות הקניין קודם השקיעה ואז לכתוב את תאריך היום הקודם.
- ימי השבוע: באחד בשבת, בשני בשבת, בשלישי בשבת, ברביעי בשבת, בחמישי בשבת, בששי בשבת.
- ימי החודש: יום אחד, שני ימים, שלשה, ארבעה, חמשה, ששה, שבעה, שמנה, תשעה, עשרה ימים, אחד עשר יום, שנים עשר, שלשה עשר, ארבעה עשר, חמשה עשר, ששה עשר, שבעה עשר, שמנה עשר, תשעה עשר, עשרים. אחד ועשרים, שנים ועשרים, שלשה ועשרים, ארבעה ועשרים, חמשה ועשרים, ששה ועשרים, שבעה ועשרים, שמנה ועשרים, תשעה ועשרים.
- ביום א' דראש חודש: יום שלשים לחודש… שהוא ראש חודש… שמות החודשים: תשרי, מרחשון, כסלו, טבת, שבט, אדר, אדר הראשון, אדר השני, ניסן, אייר, סיון, תמוז, אב, אלול.
- מנין השנים: ושבעים ושתים, ושבעים ושלש, ושבעים וארבע (כלל קודם לפרט ולשון נקבה).
- מקום: כותבים שם המקום בו נמצא האולם. אם האולם נמצא מחוץ לעיר או ישוב, יש לכתוב את הישוב הסמוך ביותר למקום האולם – כותבים: ליד… או שכותבים את שם המקום הסמוך לאולם בלבד.
- שמות החתן והכלה:
- יש לברר היטב את השמות המלאים של החתן ואביו, וכן הכלה ואביה, וכן אם הם כוהנים או לוויים. (במקרה כזה יוסיף לאחר שם האב "הכהן" או ה"לוי"). יש לכתוב את שם המשפחה.
- חשוב ונכון להיצמד לשמות כפי שמופיעים ברישיון. מאידך, בדוק את נכונות השמות עם בני הזוג ועם הוריהם לפני החופה.
- אם שם החתן מרדכי ונקרא בחיבה מוטי, יכתוב את השם מרדכי בלבד. או כלה ששמה ציפורה ונקראת ציפי יכתוב את השם ציפורה בלבד. ניתן גם להוסיף בסוגריים את הכינוי.
- אם נקרא שמו בפועל ולדימיר ושמו היהודי זאב מוכר בין מכריו ומשתמשים בו לפעמים, יכתוב זאב המכונה ולדימיר, ויש הכותבים זאב (ולדימיר). והוא הדין אם נקרא בפועל ולדימיר ובתעודת הזהות כתוב זאב או שחותם במסמכים זאב.
- אם נקרא שמו בפועל ולדימיר והשם היהודי אינו מוכר כלל ואין משתמשים בשום מקום, יכתוב רק ולדימיר.
- בן מאומץ כותבים את שם אביו האמיתי. אם לא ידוע שמו, יכתוב פלוני דמקרי פלוני בן פלוני (האב המאמץ). או את שם האב המאמץ בתוספת המילה "שגדלו".
- חתן גר/כלה גיורת יכתוב בן/בת אאע"ה (אברהם אבינו עליו השלום), ולא יוסיף את שם המשפחה.
- אם האב גוי והאם יהודיה כותבים בכתובה שם האם, כשמקריא יקריא רק את שם החתן ומשפחתו כדי שלא לבייש, והוא הדין בכלה. לחילופין, לכתוב את שם החתן/כלה בתוספת שם המשפחה.
- בירור מעמדה של הכלה: בתולה, גרושה, אלמנה, בעולה או גיורת. אלמנה – ארמלתא, גרושה – מתרכתא. גיורת – גיורתא. בעולת עצמו כלתא (כך נכון לכתוב בכתובות של הזוגות החילוניים כשהכלה רווקה). לאלמנה גרושה או גיורת כותבים בסכום הכתובה 'מאה' במקום 'מאתיים'. בספק בעולה ניתן לכתוב מאתיים, וכן בבעולת עצמו. לא כותבים "דחזי לכי מדאורייתא" אלא "כסף כתובתך" או "מהרייכי", בגרושה "כסף מתרכותיכי" ובאלמנה "כסף ארמלותיכי". ניתן גם לכתוב לכל הנ"ל "מהרייכי". גיורת שהתגיירה לפני גיל שלוש כותבים "גיורתא" וכתובתה מאתיים.
- על החתן לדעת היטב את תוכן הדברים המוזכרים בכתובה ואת משמעות הקניין.
- על העדים החתומים בכתובה לדעת את עיקרי הדברים שבכתובה ואת שמו של החתן המתחייב.
- העדים צריכים לראות את קבלת הקניין של החתן.
- העדים יחתמו את שמם ושם אביהם ורצוי להוסיף שם משפחה ובסיום החתימה יוסיפו את המילה "עד".
- כל המקומות הריקים שנותרו באמצע הכתובה, כדאי למלא עם שרטוט קו ישר.
קיום טעויות בכתובה
- אם יש מחיקה בכתובה או אותיות תלויות או תיבה שהעביר עליה קולמוס, צריך וחייב לקיימן בסוף הכתובה, וכן אם כתבו תיבה או אות בין השורות או תיבה בולטת מחוץ לשורות, יש לקיימה בסוף הכתובה.
- אם אירעה טעות בשמות או בזמן או במקום, אין לתקן כלל ויש לכתוב כתובה אחרת. בדיעבד, אם אין לו כתובה אחרת, יתקן ויעשה קיום על התיקון.
- בכתובות שלנו, שכבר נדפס "הכל שריר וקיים" ויש צורך לעשות קיום, יש לכתבו אחרי חתימת העדים ויחזרו העדים ויחתמו פעם שניה לאחר הקיום.
- צורת הקיום: "תיבות אלו (מפרט התיבות) בשורה זו וזו… נמחקו או תיבות אלו… בין השיטין או תיבות אלו… מחוץ לשיטה, הכל שריר וקיים והעדים חותמים.
- עדים שטעו בחתימת ידם אין צורך קיום לזה, שעצם כתב ידם על החתימה הוא הקיום.
