תרמו לצהר

"התרומה – נותנת לך כנפיים…" בפרשת תרומה

אחת מהחוויות המטלטלות שחוויתי בזמן לימודי ההוראה שלי הייתה נסיעה לכפר הנגמלים מסמים במלכישוע אשר בגלבוע. למקום הייחודי הזה מגיעים אנשים שבית המשפט בחסדיו העניק להם חלון הזדמנויות אחרון לפני ההליכה לכלא. הם יכולים לתפוס את החיים שלהם בידיהם ולהיגמל מהסיוט שהם והסובבים אותם עוברים.

נפגשנו עם אדם ייחודי שעבר מסלול חיים לא פשוט ושהגיע לרמת צריכה לא נתפסת של כדורי אקסטזי ביום, כשבדרך הוא הורס כל מה שנקרה בדרכו.

לאחר השיחה עמו, הוא ערך לנו סיור ברחבי הכפר. הוא הראה לנו את ערוגת הפרחים ששתל ושמטפח, את הגדר שצבע, את השבילים שהוא אחראי לנקות אותם ועוד משימות רבות המלוות את שגרת יומו במהלך שנה וחצי ואז החל תהליך השיקום.

הרצינות והמסירות שלו לכל פרט בתוככי הכפר היו מרשימים. כל פרח שלא הושקה וכל תיקון שהיה צריך לתקן בגדר הצבועה זכו במבטו הבוחן והאבהי. הבטנו באיש הייחודי הזה והשתאנו מהדרך האדירה שעבר בתקופת הגמילה.

הסוד הזה של האנשים הייחודיים בכל מקום ומקום שמחליטים ביום בהיר אחד או לאחר הרבה ימים אפורים וקשים לקבל אחריות על החיים של עצמם, נרמז ממש בתחילת פרשת השבוע שלנו.

המילה 'תרומה' מכילה לפחות שתי משמעויות הקשורות זו לזו. סביר להניח שהפרשנות המהירה שאנו ניתן למילה תרומה היא נתינה. אבל בהתבוננות טיפה מעמיקה יותר אפשר לראות מיד שהמילה תרומה מצביעה בבירור על העלייה למעלה, על ההתרוממות.

יש מצבים שפשוט מאוד לראות את החיבור הברור בין תהליך ההתרוממות, ההתעלות והתקומה, לנתינה ולעשייה. וזה השלב הראשון שמעבירה אותנו פרשת השבוע שלנו – תיתן, תתעלה!

השלב הבא קשור לשאלה – איך יכול להיות שמרגע שמעמד הר סיני מסתיים, פוקעת קדושתו של ההר? איך יכול להיות שהמקום שה' התגלה בו לעם ישראל וניתנו בו עשרת הדיברות והתורה כיום הוא הר כאחד ההרים?

הרמב"ן בתחילת דבריו על הפרשה מסביר שבניית המשכן שבה תעסוקנה הפרשות הבאות, החל מפרשה זו, היא המשכה הישיר של מעמד הר סיני.

"שיהא הכבוד אשר שכן על הר סיני, שוכן עליו בנסתר".

הרמב"ן עונה על השאלות המהדהדות בחלל האוויר במחנה ישראל לאחר המעמד הגדול – ומה קורה עכשיו? מה עושים עם הגודל העצום שכולנו נחשפנו אליו? איך ממשיכים את המעמד הגדול ולא מתנתקים ממנו? התשובה: בונים משכן!

המשכן הוא המקום שבו ימשיך הדיבור הא-לוהי לעם ישראל, אך בניגוד למעמד הר סיני קדושתו של המשכן שהמשכו הוא המקדש שעתיד להיקבע לדורות לא פוקעת לעולם. כיצד הדבר ייתכן? מדוע קדושת המקדש איננה עוברת וקדושת מעמד הר סיני חלפה?

כאן אנו חוזרים לתחילת דברינו. בניגוד למעמד הר סיני שהיה מעמד שבו ריבונו של עולם הופיע ועם ישראל עומד תחת ההר ורק מקבל עליו את הברית, המשכן הוא המקום שבו עם ישראל הוא היוצר, המביא, התורם והקדוש ברוך הוא משרה את שכינתו עליו. הוא הדבר אשר מעניק לו את נצחיותו השיתוף בין האדם וא-לוהיו.

כותב המאמר:

הרב יאיר בינשטוק, מנהל התוכן של פרוייקט בר מצווה בצהר, רב חטיבת הביניים באולפנת צביה במעלה אדומים ורב מדרשת אור תורה סטון ברמות